אור ברסלב

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

פרק ז · הלכה ג

פרק ז

כתיב לא תזרע כרמך כלאים אין לי אלא כרמך כרם אחר מניין ת"ל כרם. ר"ל מדכתיב דבתרה ותבואת הכרם כן פי' בס' מלאכת שלמה ז"ל והרע"ב ז"ל מפרש דזהו טעמא דת"ק דמתניתין וכן פי' הר"ש ז"ל ע"ז קאמר ר"א דאתיא כר"מ דס"ל אין קנין לעכו"ם בא"י להפקיע קדושתה פי' לפיכך כתב רחמנא כרמך וע"כ דכרמך מיעוטא הוא וע"כ למעט כרם עכו"ם. וא"כ ע"כ דאתיא כמ"ד דאין קנין דאי יש קנין למה לי למיעוטי הא כיון שנפקע הקדושה ממילא כחו"ל הוא. והוא ממש כדגרסינן במס' ב"ב דף פ"א ע"א דמחייב הי' ר"מ אף בלוקח פירות מן השוק ומחייב בפירות של אחר והא כתיב אדמתך ההוא למעוטי אדמת עכו"ם. והקשו בתוס' ז"ל דלמה לי קרא הא ר"מ ס"ל דיש קנין וא"כ א"צ למעוטי אדמת עכו"ם וע"כ ממעט כל אחר עיי"ש. וזהו ממש דכוותי' כיון דמתייב בכרם אחר א"כ. ע"כ דכרמך ממעט לכרם נכרי וא"כ ע"כ דאין קנין דאי יש קנין ל"צ למעוטי כרם נכרי וע"כ ממעט כרם אחר. ע"ז אמר ר"י ד"ה היא תיפתר בעכו"ם שזרע כרמו כלאים ולקח ממנו ישראל ר"ל דלעולם יש קנין ופשיטא דמותר לזרוע בכרם של עכו"ם אך הא קמ"ל דאפילו לקח אחר כך הישראל הכרם אינו מקדש הגם דעכשיו הוא כרם ישראל ילא דמי לאברי נחירה כההיא דמס' חולין דף י"ז ולא לחלה בהכנסת ישראל לארץ דנעשו טבולים לחלה דהכא גזה"כ הוא דלא נתחדש:

ר' יונה ור' יוסי תרוויהון אמרי דר"מ היא. דע"כ מתניתין ר"מ היא דס"ל אין קנין אבל אי יש קנין ל"צ קרא דכרמך:

רשב"ל אמר קנסא דר"ע. ר"ל דינא דגרמי הוא לר"מ דס"ל דינא דגרמי אבל רבנן פליגי על ר"מ ולית להו דינא דגרמי. ומפורש בירושלמי במסכת פסחים פ"ב ופ"ד דמס' גיטין פלוגתתן בשטר שיש בו ריבית וע"כ קאמר רשב"ל דדינא דגרמי הוא רק לר"מ לבד ועביד עובדא דכוותי' משום דממתניתין דידן מוכח בפירוש כן דהלכה כמותו דהמסכך גפנו וכי מה עשה מעשה אלא כל עיקר ההיזק שלו הוא משום דכשהוסיף לפי דעתו הוא מוסיף ר"ל דכשהוסיף מאתים ברצונו הוא וניחא לי' וזהו כל עיקר ההיזק ולא בידים הזיקו אלמא דחייב משום דינא דגרמי. ועיי' בתוס' ותמצא כל שיטת דינא דגרמי לפי שיטת הירושלמי:

קנסא דרבנן. ר"ל דאפילו רבנן נמי דייני דינא דגרמי:

אר"י הכל מודים בענבים שהן אסורות. פי' כיון דענבים הוי שלו ויכול לאוסרם אר"א דאי איפשר לומר כן האוסר אינו נאסר ר"ל דעיקר האוסר היא התבוא' כדכתיב פן תוקדש וגו' ותבואת הכרם אלמא דעיקר האוסר היא התבואה כן פי' בשנו"א ז"ל. וכיון דהאוסר אינו נאסר א"כ היכי ס"ד דיאסר השאינו אוסר דהיא הגפן. וע"כ לפ"ז ממילא מה פליגין במסכך את גפנו ע"ג תבואתו של חבירו אבל במסכך גפנו של חבירו ע"ג תבואתו כל עמא מודיי שהאוסר נאסר כיון שהתבואה הוי שלו ואח"כ מיבעיא המסכך גפנו של חבירו ע"ג תבואתו של חבירו מהו לת"ק אם הת"ק מודה ג"כ בזה כיון דשניהן אינן שלו ולא פליג רק בשהגפן שלו ופשיט לי' מהא דאיתותב ר' יוסי לת"ק מהא דשביעית והא בשביעית אין הגפן שלו ואין התבואה שלו ועכ"ז איתותב ר' יוסי להת"ק ש"מ דאף בשניהם אינן שלו ס"ל נמי לת"ק דיכול לאסור. וע"ז פליגי ר"י ור"ש ומביא ר"י ראיה מהא דשביעית. כן פי' בשנו"א ז"ל:

תוכן העניינים

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה