אור ברסלב

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יומא· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

פרק ג · הלכה ג

הלכה א

שאלו את בן זומא מה מקום לטבילה זו א"ל מה אם בשעה שהוא נכנס מקודש לקודש טעון טבילה מחול לקודש כ"ש לא צורכה דלא מקודש לקודש לא יהא טעון טבילה מחול לקודש יהא טעון טבילה אר"ש וכיני כו'. כדי להבין הקושיא דפריך ל"צ דלא מקודש לקודש כו' וכדי להבין הנפ"מ בין בבלי וירושלמי בזה דלהבבלי מרכיב תרווייהו בהדדי מה הנכנס מקודש לקודש וממקום שענש כרת למקום שענש כרת ואילו בירושלמי מחלקין להו ולק"ו דמקודש לקודש מיפריך ורק נשאר הק"ו דכרת כדי להבין זאת נדקדק דקדוק אחד דבלשון הבבלי גרסינן ממקום שענש כרת למקום שענש כרת ובלשון הירושלמי גרסינן מקודש לקודש שאינו ענוש כרת ועי"ז יתפרש לן באר היטב הסוגיא הזאת וגם הסוגיא שאח"כ בע"ה דשיטת הבבלי דהא דהצריכה התורה טבילה לכ"ג בנכנס מקודש לקודש הוא לאו משום חשש טומאה אלא מעלה בעלמא גזה"כ הוא דטעון טבילה וק"ו הוא על מחול לקודש נמי דמעלה בעלמא הוא להצריכו טבילה אף בלא חשש טומאה ולאו משום טומאה וטהרה נגעו בה אלא כך הילכתא דביאת מקדש טעון טבילה ולאו משום טהרה ובזה ס"ל כר"י דס"ל ג"כ דלאו משום טומאה וטהרה נגעו בה אלא סרך טבילה כדפירש"י ז"ל לסרך ולתפוס בשם טבילה עכ"ל ז"ל והוא משום שיזכור טומאה ישנה ויפרוש מן העזרה אלמא דלאו משום טהרה וטבילה נגעי בה דלא עשאו רבנן טמא עד שיטבול ז"א אלא דטובל בלא חשש טומאה ולאו מדין טהרה וטומאה נגעו בה וכן ס"ל לב"ז ג"כ דלאו משום טומאה וטהרה נגעו בה אלא מעלה בעלמא ורק לב"ז הוא מדאורייתא ולר"י הוא מדרבנן אבל שיטת הירושלמי אינו כן אלא דלב"ז הוא הא דצריך טבילה מקודש לקודש הוא משום לתא דטומאה וטהרה והוי מעלה בנכנס מקודש זה לקודש אחר דצריך טבילה משום טהרה דשמא נטמא בקודש ראשון ועשאו התורה טמא על ביאת קודש השני וצריך טבילה וטהרה ככל טבילות והשתא ניחא כשעשה הק"ו מקודש לקודש פריך הגמ' מאי ק"ו הוא מה מקודש לקודש טעון טבילה מחול לקודש לא כ"ש משמע מזה דמחול לקודש טעון יותר טבילה כשנטמא משנטמא בחול ונכנס לקודש ע"ז פריך דמאי ק"ו הוא דמ"ש קודש מחול דכך לי אם נטמא בקודש כמו שנטמא בחול והיינו דקאמר ל"צ דלא מקודש לקודש לא יהא טעון טבילה מחול לקודש צריך טבילה בתמיה דמהכ"ת נימא נפ"מ בין שנטמא בקודש לבין שנטמא בחול ע"ז השיב ר"ש דשפיר ק"ו הוא דבשנטמא בקודש אינו ענוש כרת כשהולך בקודש ואם נטמא בחול ענוש כרת וא"כ הגם דלענין איסור אין נפ"מ בין בשנטמא בקודש בין בשנטמא בחול אבל לענין כרת נפ"מ דבשנטמא בקודש אינו ענוש כרת כשהולך במקדש ע"ז פריך ואפילו מקודש לקודש ג"כ יהא ענוש כרת כיי דתנינן תמן השתחוה וכו' וע"י דברינו אלה יתבאר הסוגיא שלפנינו בע"ה:

מה חלוק ר"י על טבילת סרך או משם כו'. פי' טבילת סרך הוא דבר הצריך טבילה בלא שום טומאה ולא עשאוהו רבנן טמא שצריך טבילה אלא טבילה בעלמא ולא משום דטומאה וטהרה נגעו בה כמו בכניסה לעזרה שצריך טבילה דלר"י הוא לאו משום דעשאוהו טמא אלא כדי שיזכור שמא בעל קרי הוא וכן טבילת עזרא לב"ק הוא ג"כ משום שלא יהו מצויין אצל נשותיהן כתרנגולים כדכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה"ת דהאי טבילה לאו משום טומאה וטהרה נגעו בה אלא כדי שלא יהו מצויין אצל נשותיהן טבילה הזאת נקראת טבילת סרך וע"כ כשמיבעיא ליה על המתניתין דזב שראה קרי דר"י פוטר אם ר"י חולק רק במתניתין הזאת משום מה מועיל הוא שהוא טובל או דר"י חולק לגמרי על כל התקנה דטבילת סרך כדמיבעיא בבבלי ומה נפיק מביניהון ראה קרי ר"ל ראה קרי בעלמא ולא בזב שראה קרי א"ת דר"י פוטר במתניתין דזב שראה קרי משום מה מועיל הוא וא"כ לפ"ז בראה קרי בעלמא מועיל הוא א"ת דחלוק ר"י על כל עיקר טבילת סרך ד"ת הוא בתמיה א"כ פשיטא דא"צ טבילה לב"ק משום דלאו ד"ת הוא אלא טבילת סרך ור"י חולק על טבילת סרך ע"ז קפשיט מהא דידן דר"י ס"ל טבילה לכניסת עזרה משום טבילת סרך אלמא דר"י ס"ל טבילת סרך:

תוכן העניינים

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה