חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ב · הלכה ב
ר"ש אומר המאמר או קונה כו' וחש לומר שמא לא קנה מאמר כצ"ל ומוכח הוא וחולצין לבעלת מאמר וחש לומר שמא לא קנה מאמר כצ"ל וגירסא מוכחת הוא:
ואם חלץ לבעלת מאמר אף השני' צריכה חליצה שמא לא קנה מאמר ולא נגעה בה חליצה ויבום. כלומר דהוי בעלת מאמר ספק שמא לא קנה מאמר ולא נגעה בה חליצה ויבום. וכדמסיק שמא קנה מאמר ונפטרה בחליצת חבירתה והוא כדאיתא בש"ס דילן בלשון הזה דהוי לי' צרה ודאי ובעלת מאמר ספק ואין ספק מוציא מדי ודאי. וזהו דמסיק הכא ג"כ הספק ודוק:
מה נפיק מביניהון חלץ לראשונה ובא על השני' ע"ד דרבנן ביאת ערוה מפני שהוי מקצת צרת ערות א"א שלה"ב וחליצה דבעלת המאמר לא מהני כדשמואל דאמר חלץ לבעלת המאמר לא נפטרה צרתה ע"ד דר"ש אינו ביאת ערוה דממנ"פ אי קנה מאמר שתיהן מותרות לא קנה מאמר לא הוית צרה עמה. וכן בא על הראשונה ובא על השני' ע"ד דרבנן הראשונה ביאת ערוה והשני' צריכה גט וחליצה לאותו צד שלא קנה מאמר דכנגדו הותר בצרה הוי ביאתה ביאה וצריכה גט דהא אסור להיות עמה משום הצד שקנה המאמר והוי צרת א"א שלה"ב וע"כ צריכה גט על הביאה ולא סגי בזה כי הביאה הזו אף לאותו צד שלא קנה מאמר והוי ביאתה ביאה וקני לה על זה הצד מ"מ לא הוי קנין גמור ועדיין יש עלי' זיקת המת קצת אפילו מהצד הזה שקנה לה היבום ע"כ אין בכח הביאה הזו לפוטרה מזיקתה דתסגי לה בגט אלא דצריכה חליצה משום דהצד שקנה המאמר פוסל להביאה דלא מהני אף לצד שלא קנה מאמר וע"כ צריכה גט ולא סגי בזה לבד אלא דצריכה נמי חליצה ע"ד דר"ש שתיהן צריכות גט על הראשונה צריכה גט שמא קנה מאמר והוי יבום ולבסוף נולד והשני' צריכה גט וצריכין שניהן גט וכדמסיק מ"ט דהא ביאה אחת יש כאן טובה וא"י איזהו אם זה או זה שמא קנה יבום ר"ל שמא הראשונה פטורה בלא"ה משום אשת איש שלה"ב דלא קנה מאמר וכיון דלא קנה המאמר לא הוי צרת ערות א"א שלה"ב או שמא קנה מאמר ונפטרת מביאת חבירתה דהוי יבום ולבסוף נולד דשתיהן מותרות וע"כ מפני שא"י איזהו צריכות שניהן גט ופטורין בלא חליצה ודי בגט לבד כי ביאת השני' הוי יבום גמור אם לא קנה מאמר ולא כדאמרי רבנן דלא די בגט על ביאתה דהביאה אינו יבום משום דהוי קנין במקצת ואין בביאה זו דין יבום רק דהוי ביאה לענין גט אבל לא נפטרה בביאה זו ע"ז קאמר ר"ש דביאה זו דין יבום היא ונפטרת מהזיקה ותצא בגט לבד:
ר' זעורה בשם ר"ש תני תמן דברי ר"ש שתיהן אסורות. וקשיא כו' שמא זיקת ר"ש כמאמר דרבנן כו' כן אמר זיקה קונה ומשיירת ופריך וקשיא צד שקונה זיקה כנגדה אסור בצרה וצד שלא קנה זיקה כנגדה הותר בצרה והוא כדברינו דבמקום דלא קנה לכולה יבמה אלא חד צד לא קנה קנין גמור להפקיע הזיקת המת אפילו מהצד הזה גופי' ועדיין יש עליה זיקת המת אפילו בהצד הזה. וע"כ הצד שקנה זיקה כנגדה אסור בצרה משום דהוי צרת א"א שלהב' משום דכיון דקנה הזיקה ונכנסה לרשות היבום הצד הזה ועדיין יש בהצד הזה קצת זיקת המת א"כ הוי ממילא צרת א"א של הב'. [והא דקאמר תחילה קנה זיקה שתיהן מותרות היינו אם זיקה קנה לגמרי והוי יבום ולבסוף נולד אבל אי לא קנה הזיקה לגמרי אלא מקצת לא דהוי צרתה ואסורה משום א"א של הב'] וצד שלא קנה זיקה כנגדה היתר בצרה דהא לא הוין צרות זל"ז ומשני אר"ש וכי יש מנפ"ש בעריות מאי כדון כההיא דאמר ר"א בשם רבב"ח כל יבמה שאין כולה לפנים צד הקנוי נידון משום ערוה וערוה פוטרת צרתה פי' דר"א בשם רבב"ח אמר בירושלמי במס' קידושין גבי קידושי מאה תופסין בה אמר לה בהאי לישנא והתם שייך המימרא הזה עכ"פ ס"ל דכל יבמה שאין זקוקה כולה נעשה הצד שאינה זקוקה כערוה לצד הזקוקה דבעינן יבמה שראוי כולה ליבום אבל מקצת יבמה לא חזיא ליבום [ומובא ברשב"א ז"ל במס' קידושין דף ס' הירושלמי הזה עיי"ש] ור"ז בשם ר"ש תני בשם ר"ש דפליג על רבנן דס"ל דחצי זקוקה חולצת ואיהו ס"ל דחצי זקוקה פטורה לגמרי ועי' בחיבורינו מגדל דוד במערכה במס' קידושין שמה מבואר שבכמה מקומות יש פלוגתא בזה בחצי זקוקה אם היא זקוקה לחליצה: