חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק ו · הלכה א
ותני כן החוכר שדה מן העכו"ם תורם ונותן לו, הגר"א ז"ל בכי"ק בירושלמי שת"י גרס המקבל:
התיב ר"ה והא מתניתא מסייע לר' יוחנן, צ"ל לר' יוסי והי' כתוב ר"י בר"ת וסבר המדפיס דהוא ר' יוחנן:
תני ר"ח מאותו השדה מאותו המין כו' מתניתן כרשב"ג הגר"א ז"ל גרס בכ"י קדשו בירושלמי שת"י ר' יהודה היא:
הבריא בשם ר' יוחנן קנסו חכמים בחוכר מן העכו"ם, ולא קנסו בחוכר מישראל, ר"ל בשם ר"י תפשה מה"ד בחוכר כו' מתניתא מסייע לחבריא, הגר"א ז"ל בשנו"א גרס מסייע לר"ל החוכר שדה מישראל תורם ונותן לו ר"מ אומר מעשר כו' הא רבנן אמרי קנסו חכמים כו' ולא קנסו בחוכר מישראל ר"מ אומר אף קנסו בחוכר מישראל ויש קנס בישראל פי' בתמי' דא"כ לפי חברייא בשם ר"י צ"ל דר"מ קונס בחוכר מישראל איזה קנס שייך בחוכר מישראל אלא הכיני פי' אלא ע"כ דכן הוא דכיני הוא ב' תיבות כן הוא רבנן אמרין לא תפשה מה"ד בחוכר מישראל, ור"מ אומר תפשה מה"ד בחוכר מישראל, ובזה לא קשיא כלל דר"מ ס"ל דעומד על שורת הדין, ורבנן אמרי לא תפשה מה"ד מתניתא מסייע לחברייא החוכר שדה מן העכ"ם מעשר ונותן לו רבי שמעון אומר תורם ונותן לו הא רבנן אמרי תפסה מדת הדין בחוכר מן העכו"ם ולא תפסה בחוכר מישראל רבי שמעון אומר לא תפסה מה"ד בחוכר מן העכו"ם ואית בר נש דיימר הדא מילתא אלא הכיני קנסו חכמים בחוכר מן העכו"ם כו' ר"ש אומר לא קנסו בחוכר מן העכו"ם כן גי' השנו"א. ז"ל ופירושו מובן והוא קילורין לעינים:
לפיכך אם חזר העכו"ם ונתגייר או שמכרן לישראל אחר מותר צ"ל תורם וכן גירס' הגר"א ז"ל בכ"י קדשו בירושלמי שת"י ופריך מ"ד תפשה ניחא פי' אף שכשהיה ביד העכו"ם תפשה מה"ד אבל מכיון שנכנס ליד ישראל לא תפשה מה"ד אבל למ"ד קנסו קנסו בידו כן גי' הגר"א ז"ל בכ"י קדשו, פי' אם משום דקנסו קנסו בידו בתמי' אם קנסו רק דווקא כשהוא בידו של עכו"ם בתמי' הא כיון דעשה שלא כהוגן יקנסוהו רבנן מה לי דמכר אח"כ לישראל מאיזה אופן יפ יר מן הקנס הא עכ"פ הוא עשה שלא כהוגן:
א"ר יוחנן מן המסיקין שנו מתוך שאתה אומר לו כן, פי' דקאי על מתניתן ר"י אומר המקבל שדה אבותיו כ' וכן הוא במש' ב"מ (דף ק"א) ע"א עיי"ש: