אור ברסלב

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

פרק א · הלכה ג

הלכה ב

יין למוריית ויין לאלונטית כו' הן עצמו פטורין מן הדמאי מה אנן קיימין אין כרבי אפילו בדמאי כו'. הפ"מ ז"ל מפרש דפלוגתא דרבי וראבר"ש הוא בתוספת' הכא ומהרא"פ ז"ל וכן במסורת הש"ס מצוין ההיא דרבי וראבר"ש בפי"א במס' תרומות בירושלמי ה"א דגרסינן שם יין למורייס רבי מתיר וראבר"ש אוסר לפיכך אם עבר ונתנו רבי אוסר לזרים וראבר"ש מתיר לזרים, נמצא דלרבי לא בטל היין של תרומה ולא מקרא איבוד התרומה אבל לראבר"ש נקרא מאבד התרומה לפיכך לרבי צריך להיות חייב בדמאי ג"כ דהא בתרומה כה"ג אסור המורייס לזרים, ואי לראבר"ש אפילו בודאי פטור דהא היין נתבטל מן העולם וכמאן דליתא דמי עד שמכח זה מותר לזרים, ומשני אלא כרבי אנן קיימין רק מ"מ פטור מן הדמאי משום דבדמאי הקילו אעפ"י דלענין ודאי חשוב היין כאלו איתא בעין מ"מ לענין דמאי הקילו דבטל היין ופטור מדמאי וזהו פי' הנכון:

יין לקילור פטור מן הדמאי וחייבין בודאי הן עצמן, פי' כשלקח קילור גופי' מע"ה פטורין מן הודאי כן הגירסא בתוספתא, ופריך הכא את אמר פטורין מן הדמאי והכא את אמר פטורין מן הודאי פירוש דמ"ש ברישא גבי יין למורייס הן עצמן פטורין רק מן הדמאי וחייבין בודאי והכא פטורין אפילו מודאי, ומשני תמן ע"ג גופו בטל וכאן מכיון שנותנו לו הוא בטל פי' דברישא מרגיש גופו מן היין אבל גבי קילור וגבי מלוגמא אין היין נרגש בגופו אלא בהרטיה והתחבושת והיין נרגש רק בהרטיה והתחבושת אבל לא בגופו ותפס הכי האי לישנא דלקמן בסוף הפרק כדרך הירושלמי בכ"מ, ושם גרסינן כן שמן שהגרדי סך באצבעותיו חייב בדמאי מה שההורג נותן בצמר כו', מה בין זל"ז זה ע"ג גופו הוא בטל וזה ע"ג צמר הוא בטל, ופי' פשוט דהתם גופו מרגיש והכי אינו מרגיש רק הצמר והוא אינו מרגיש השמן רק הצמר, וע"כ תפס גם האי לישנא הכא כדרך הירושלמי בכ"מ דברישא ע"ג גופו בטל דגופו מרגיש מהיין משא"כ בהתחבושת אינו מרגיש רק הרטיה והתחבושת אבל לא היין, ופריך מקילור של עכו"ם דאסור בהניי' והא אינו מרגיש הנאה בגופו מהיין רק מהקילור, ומשני שנייא הוא דכתיב ולא ידבק וגו' ופריך מכיון דאמרת דבע"ז אפילו שנתבטל היין מ"מ אסור מ"ש משמרים של ע"ז דשמרים שיבשו דמותרין משום דנתבטל הלחלוחית של יין ולמה מותרין הא בקילור דעכו"ם דנתבטל היין מ"מ אסורין משום הא דולא ידבק וגו', ואין לומר דלא אסר רק יין משא"כ שמרים של עכו"ם אינו אסור כלל ז"א דאילו שמרים של עכו"ם שמא אינן אסורין בהנאה ומ"מ הא שמרים שיבשו אין בהם משום הניית עכו"ם:

רבב"ח בעי קומי ר"ז עד כדון בכסף מעשר של דמאי אפילו בודאי, ולכאורה יש להפך הגירס' אבל לפי הגירסא שלפנינו יש לקיים כמו שהוא [וגרסינן בכסף מעשר בדמאי ותיבת של מיותר] וה"פ דלר"מ דס"ל דמע"ש ממון גבוה הוא פטור מן המעשרות כדקי"ל בכל דוכתי דהקדש פטור ממעשרות דתבואת זרעך כתיב ולא של הקדש וכן מפורש כו"כ פעמים בכמה משניות הקדיש קמה וכו' הקדיש עומרים ופדה עומרים כו' דבשעה שהוא הקדש פטור מכל תרו"מ אפילו הקדיש לאחר מירוח ובהדיא גרסינן במס' פסחים ובמס' סוכה אמר ר"א עיסה של מע"ש לדברי ר"מ פטורה מן החלה ולפ"ז אפילו לקח בכסף מע"ש ודאי טבל נמי פטור דהא לקוח בכסף מע"ש הוי מע"ש וא"כ פטור מן המעשרות אליבא דר"מ בשלמא שירי מנחות אף דהוי הקדש ופטור מן המעשרות מ"מ דוקא מן הדמאי פטור אבל אם לקח ודאי טבל לא הוי שירי מנחה כלל כדקי"ל במס' פסחים דף מ"ם ובכמה דוכתי ממשקה ישראל מן המותר לישראל מכאן אמרו אין מביאין נסכים מן הטבל, [וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ה מאיסורי המזבח דה"ה מנחות] דהגם דמנחות פטורין מן תרו"מ ולא הוי שוב טבל מ"מ אינו מותר רק לכהנים ואנן בעינן ממשקה ישראל מן המותר לישראל [ומובן בזה הא דממעטינן ממשקה ישראל רק איסור טבל ולמה לא תפיס איסור אחר כגון כלאי הכרם דמשום דאיסור אחר אסור אף לכהנים אבל איסור טבל לא הוי איסור לכהנים דהא דכשיקדישו למנחה פקע איסור טבל מ"מ ממעטינן לי' ממשקה ישראל דאינו נתקדש המנחה כלל רק ממה דמותר לישראל קודם ההקדש] לפיכך שפיר נקע מתניתין דשירי המנחות פטורין רק מדמאי אבל בודאי לא הוי בקדושת מנחה כלל, אבל לקוח בכסף מע"ש יש מקום לומר דכיון דחל עליו דין דמע"ש בלקוח בכסף מע"ש א"כ י"ל דפטור אפילו מודאי למ"ד דממון גבוה הוא והא דנקט דמאי היא כדאמר לעיל דמשום דבכ"מ לא תני אלא דמאי כו' עיי"ש דמביא ראיה מהאי מתניתין גופי' דתני מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי ולא שנו בין דמאי לודאי וא"כ י"ל דלקוח בכסף מע"ש פטור אפילו בשל ודאי, או די"ל דמתניתין ר"י הוא למ"ד דס"ל דמ"עש ממון הדיוט הוא וע"כ אינו פטור רק בשל דמאי אבל לא בשל ודאי וה"פ דמבעי' ליה עד כדון בכסף מע"ש של דמאי ר"ל דפטור מטבל של דמאי ומבעי' לי' אם אפי' בשל ודאי ונשאר באיבעי':

תוכן העניינים

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי דמאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה