חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בכורים· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק א · הלכה ב
עד כדון בשגזל קרקע גזל זמורה האיך הדין. ופריך הגמ' פשיטא דמביא דהא דמים הוא חייב לו וכבר קנאה בשינוי רשות ע"ז קאמר דצריכה לרבנן מצות כגבוה או אינן כגבוה. פי' לפיכך מיבעיא לן משום דזה גופה מיבעיא לן אם מצות הוי כגבוה או לא דהא קי"ל דאפי' אמרינן בעלמא יאוש כדי קני מ"מ בהקדש לקרבן למזבח לא קני משום מצוה הבאה בעבירה ע"כ מיבעיא לן אם מצות ג"כ דמי לגבוה או לא דאע"ג בעלמא הגוזל זמורה ונטעה קנאה מ"מ בקרבן כה"ג לא הוי קנין משום מצוה הבאה בעבירה ע"כ מיבעיא לן אם מצות דמי ג"כ לגבוה או לא ע"ז מביא מאשירה שביטלה שכשר להדיוט מ"מ פסול לגזירין למערכה ע"ז בעי רשב"ל לענין לולב אם מצות כגבוה ומסיק הגמ' דלענין מצות פשיטא לן שאינו כגבוה רק במצות ביכורים מיבעיא לן אם כר"י דהוקשו לקדשי הגבול מביא אבל לרבנן דהוקשו לקדשי מקדש אינו מביא ומכאן ראיה עצומה לשיטת ר"ת ז"ל במס' ב"ק דף ס"ז ע"א ובכמה מקומות דאפילו אמרינן בעלמא יאוש קני מ"מ לענין קרבן לגבוה אינו קונה משום מצוה הבאה בעבירה עיי"ש ומכאן ראיה גמורה לזה:
עד כדון בשלא נתיאשו הבעלים אפילו בשנתיאשו הבעלים. כן הגי' מוכרחת וכן כתב הפ"מ ז"ל וקפשיט מן המשנה לקמן בפ"ד ה"ג דתני שם דבסקריקין והגזלן דנוהג תרומה ומעשרות משא"כ בביכורים ואם תימר לפני יאוש א"כ גם תרומה ומעשרות אינו נוהג כדמסיק דבגזילה שלא נתיאשו הבעלים אפי' בתרומה לא עשה כלום [כצ"ל גי' מוכרחת היא] כהדא דתני האנס והגנב והגזלן בזמן שהבעלים מרדפין אחריהן אין תרומתן תרומה. א"כ ע"כ דמיירי בתרומה לאחר יאוש ומ"מ בביכורים אינו מביא א"כ נפשוט האיבעיא דאינו מביא ביכורים אפילו לאחר יאוש. ע"ז אמר ר' יוסי עד כדון אנן קיימין בגזילה שלא נתיאשו הבעלים ממנה ר"ל דדחי הפשיטות ממתניתין דלקמן דלעולם יש לומר דמיירי בשלא נתיאשו הבעלים ממנה וכ"ת וליידא מלה אנן תנינן הרי אלו בתרומה ומעשר משא"כ בביכורים לאו דבתרומה ומעשר יכול להפריש ובביכורים אינו יכול להפריש ז"א אלא אפשר לפירות לצאת בלא ביכורים בניחותא אפשר לפירות לצאת בלא תרומות ומעשרות בתמי' ר"ל דבביכורים אפשר לצאת בלא ביכורים דיהא פטור מהבאת ביכורים משום דנתמעט מן אדמתך אבל בתרומה ומעשר אפשר לצאת בלא תרומה ומעשר בתמי' דהא לא שייך שם פטור דתרומה ומעשר מחמת גזילה וחייב ואינו יכול להפריש לא זה ולא זה כדאמר לעיל ולאו דהפירוש בהמשנה דהרי אלו בתרומה ומעשר דיכול להפריש משא"כ בביכורים דאינו יכול להביא ז"א אלא דה"פ דהרי אלו בתרומה ומעשר דיש עליו חיוב דתרומה ומעשר דגזילה אינה פוטרת לתרו"מ משא"כ בביכורים דבגזלן פטור משום דכתיב אדמתך אבל בתרו"מ אי אפשר להיות פטור גבי גזלן אלא אינו יכול להפריש וחייב להפריש רק דאינו יכול אבל בביכורים כיון דאינו יכול להביא פטור מלהביא דאפשר בביכורים לצאת בלא ביכורים אבל בתרומה ומעשר אי אפשר לצאת בלא תרומה ומעשר דהתם לא כתיב המיעוט דאדמתך לצאת וע"כ אין לפשוט האיבעיא דמיירי ע"כ לאחר יאוש משום תרומה דאל"כ האיך מפריש תרומה ז"א דלאו הפירוש דמפריש תרומה ומעשרות ז"א אלא דהגזילה אינה פוטרתו מתרומה ומעשר וחייב להפריש ואינו יכול להפריש אבל בביכורים הגזילה פוטרתו מאדמתך וא"כ נשאר האיבעיא בגזילה שנתיאשו הבעלים אם מביא ביכורים או לא וכדמסיק אבל בגזילה שנתיאשו הבעלים עד כדון צריכה ונשאר איבעיא דלא איפשיטא: