חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי
פרק א · הלכה ד
אר"י ב"א סולם של שובך אם עשה הוא מלאכתו מאתמול כחושין הן. פי' סולם של עלייה לעלות בו לעלייה וסולם של שובך לעלות בו לשובך ולעלות בו לעלייה הוא לעשות מלאכה אשר מותר ביו"ט אעפ"כ אסור לטלטל הסולם לזה דהא יכול לעשות מאתמול ולא שיצטרך לטלטל הסולם ביו"ט משא"כ לעלות לשובך מותר ונמצא לריב"א הנ"מ אינו בגוף הסולם אלא במקום שמוליכין אותו שם והנ"מ הוא בין אם לעלות לעלייה או לשובך אמר ריבר"ב סולם של שובך יכול הוא לעמוד עליו ולעשות מלאכתו. וע"כ שם כלי עליו והוא בתורת כלי אבל סולם של עלייה אינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו ע"כ אין עליו תורת כלי כדאיתא ברמב"ם ז"ל פכ"ו מה' שבת וע"כ עיקר הנ"מ הוא בגוף הסולם אם הוא של שובך או של עלייה ושניהם היא להוליך לשובך וע"ז מסיק הגמ' דנ"מ בין ריב"א בין ריבר"ב סולם של שובך שהוא עולה בו לעלייה וסולם של עלייה שהוא עולה בו לשובך דלריב"א העיקר תלי בין שמוליך לשובך או לעלייה ולריבר"ב תלי בעיקר הסולם אם הוא של שובך או של עלייה דזה הוי עליו תורת כלי וזה אין תורת כלי עליו:
אריבר"ב סולם של שובך יכול הוא לעמוד עליו ולעשות מלאכתו כו'. כפי פירושינו דכיון דיכול לעמוד עליו הוי עליו תורת כלי משא"כ בשל עלייה אין עליו תורת כלי ובזה יש להבין שיטת הרמב"ם ז"ל דפסק בפכ"ו מה"ש דסולם של עלייה אסור משום דאין עליו תורת כלי וכתב הה"מ ז"ל שהוציא כן מיו"ט שאסרו סולם של עלייה אפילו בהטייה כדאיתא פ"ק דיו"ט דף ט' וכ"ש בשבת עכ"ל ז"ל ולכאורה משמע מתוס' ז"ל שם דכיון דכל האיסור בסולם של עלייה הוא משום דהרואה אומר להטיח גגו הוא צריך לא שייך זאת בשבת וע"כ שרי בשבת והאיך למד הרמב"ם ז"ל מיו"ט אבל לפי הירושלמי הא דריבר"ב משום דאין עליו תורת כלי שאינו ראוי לעמוד עליו וכמו כלי שאינו ראוי לישיבה לא הוי כלי וכ"כ סולם שאינו ראוי לעמידה אין עליו תורת כלי ודו"ק:
מחלפה שיטתון דב"ש דתנינן תמן ועוד אר"א וכו' חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים וכו' מחלפה שיטתון דרבנן וכו' עוד אינון אית להון חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. התוס' ז"ל דף ל"ד ע"ב הביאו האי ירושלמי ובל"ס שהיה לפניהם גירסא אחרת בדברי ב"ה דהם ז"ל מפרשין הקושיא דהתם גבי מוקצה מחמרינן דבעי שירשום והכא לא בעינן רשימה ודי באמירה והתירוץ הוא דמוקצה דאקצייה בידים חמור מבע"ח וע"כ דגירסתם ז"ל הוא ל"ל חומר הוא בבע"ח אלא מוקצה דגרוגרת וצימוקין חמורה כדאיתא בכ"מ וע"כ דכל עיקר הקושיא דמחלפה שיטתון דרבנן דתמן הוא נובע מתירוץ הראשון דלבתר דשני דבע"ח חמורה ע"כ שייך הקושיא אבל בל"ז לא היה מקשה כלל ממוקצה בעלמא אמוקצה דגרוגרת וצמוקין אך לפי התירוצא דבע"ח חמורה ע"כ מקשה ומשני דל"ל בע"ח חמור וממילא אין כאן קושיא מעיקרא מגרוגרות וצימוקין אמוקצה בעלמא: