אור ברסלב

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא מציעא· רבי יעקב דוד ב"ר זאב [הרידב"ז] וילובסקי

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

אמר ר' אחא כתיב כי מלאה הארץ חמס וכו' פחות משוה פרוטה דבר שא"י בדיינין פי' מהרא"פ זצ"ל דמייתי הכא משום דתנינן במתניתן מי שפרע מאנשי דור המבול. וכן מאנשי סדום למה הני דקחשיב משום דהתם מלאה הארץ חמס שאינו יוצא בדיינין דהי' פחות משו"פ והי' הקב"ה פורע מהן. כן נמי בקנין מעות אע"פ שאין ביד ב"ד לכופו לקיים מקחו אבל אמרו מי שפרע:

ר"ח ב"י אמר או יתן לו כדי ערבונו או ימסור אותו למש"פ ור"י אמר או יתן לו כל מקחו או ימסור אותו למש"פ. ע"ז נחלקו ר' לא ור' יוחנן. דר' לא אמר עירבון הי' ר"ל דנתן לו מקצת דמים לעירבון ומשכון לקנות את החוזר בו כדפירש"י ז"ל דף מ"ח ע"מ דאם חוזר בו מחול העירבון בזה ס"ל לר"ח ב"י דלא קנה הכל. אבל אם נתן לו בתורת דמים לכו"ע ס"ל דקנה הכל. והיא כרשב"ג בבבלי דף מ"ח ע"ב ור"ז ס"ל דמקצת דמים נתן לו ר"ל דנתן לו בתורת פירעון. ועכ"ז סבירא ליה לרחב"י דלא קנה הכל:

ר"י בר אידי ר"א בשם ר"י טבעת אין בה משום עירבון פי' בשטמ"ק ז"ל דף מ"ח ע"ב דבנותן טבעת אין בו אפילו מש"פ משום דהוא לסימן ולמשכון בעלמא ובעירבון זה לא קנה אפי' לקבל מש"פ אבל בנותן דינר לעירבון לקנוס החוזר בו קנה כנגדו לקבל מש"פ כדמפרש בירושלמי סוף מס' שביעית דטבעת חוזר בעינו אבל דינר דרכו להשתנות וליתן אחר:

ריב"ז ר"א בשם ר"י אמר ליתן מתנה לחבירו כו' בשעה שאמר קיצר כאן כדרך הסדר הזה שמביא אך ר"פ ובשביעית מבואר:

ר"ש בר סוסרטאי בשם ר' אבוה אם אמר נשרפו חיטיך בעליי' נאמן וע"ז שאל ר' יצחק על תיבת נאמן למי נאמן דהא אם בשקנו לו מעותיו שלו נשרפו. ר"ל דלא קאי דברי ר"ש בר סוסרטאי בהאי דקאמר לשון נאמן אם לא דס"ל דמעות קונה בזה שייך למימר נשרפו חיטיך בעלי' דאי לא קני ליה מעותיו ש"ז נשרפו ר"ל היכי שייך למימר נאמן הא ההפסד שלו הוא ולא שייך בזה לשון נאמן. כן פי' מהרא"פ זצ"ל:

ר' סימון בשם ריב"ל בר נש דיהיב לחברי' עשרה דינרין א"ל אית לי' גבך מאה גרבון דחמרא מן הדין ביתא שרי. מן אהן כרמא אסור כן גי' הבע"ט ז"ל במאמר שני קנין מה בין כרם לבית בית אינו מצוי ליפול כרם מצוי ליפול. גי' הבע"ט ז"ל מצוי לשרוף ופי' הבע"ט ז"ל דכל עיקר דעקרו רבנן קנין כסף הוא משום כדי שלא יאמרו נשרפו חיטך בעלי' וע"כ במילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן. וע"כ בבית דלא שכיחא דליקה ואינו מצוי ליפול לא גזרו רבנן משא"כ בכרם דשכיח דליקה [ומכאן פסק הבעה"ט ז"ל דדווקא בעלי' דשכיחא דליקה שייך לומר נשרפו חיטיך בעלי' משא"כ בבית דלא שכיחא דליקה לא שייך למימר נשרפו חיטיך בעלי' והא דנקט לשון אסור ולשון שרי הוא ע"כ לענין ריבית באם דקנה לי' לא הוי ריבית אבל אי לא קני עד דמשך הוי אגר נטר לי'] א"ר יוסי את שמע מינה בר נש דיהיב לחברי' עשרה דינרין א"ל ע"מ דתיקום לי בהון מאה גרבון מכיון ששלח ידו בהן צריך להעמיד לו מקחו ומפרש הבעה"ט דבזה ג"כ לא גזרו דיאמר לו נשרפו חיטיך בעלי' דבכל כה"ג ששלח בו יד ליכא נשרפו חיטך בעלי' דמילתא דחיקא היא וכן הילכתא בכל מילתא דלא שכיח עכ"ל ז"ל. ונראה לפענ"ד דבמקום דחיקא צ"ל רחיקא הוא [וספר הבעה"ט שת"י אינו מוגה] וכיון דהוי דבר רחוק שישלח בו יד דהא נתן לו ע"מ דיקנה בהון חמרא לא גזרו רבנן דבמעות ששלח בהן יד לא גזרו רבנן:

תוכן העניינים

חידושי רידב"ז על תלמוד ירושלמי בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה