חידושי מים חיים על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי חזקיה די סילוה
פרק ו · הלכה ב
ואזהרה שלהן מנין שנאמר אל תפנו אל האובות. ולקמן בפרק י"א כתב דהנשאל בהן באזהרה ואזהרתיה מקרא דשואל אוב וידעוני וזה כשיטת התוס' דפ' ד' מיתות (סנהדרין דף ס"ה) ורש"י במתני' פי' היפך זה ובש"ס כתב אמימרת ר' יוחנן הואיל ושניהם בלאו אחד נאמרו דהיינו לאו דאל תפנו וזהו היפך ממ"ש במתני' ועיין עוד בדבריו בפ"ק דכריתות עיי"ש ובספרי גרסינן והביאו הרב בסה"מ לאוין ט' לפי שהוא אומר איש או אשה עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל אל תפנו אל האובות וזה מבואר בדברי התוס' והא דאמרינן בסוף פ"ק דערובין לוקין על ערובי תחומין דבר תורה מתקיף לה ר' יונתן וכי לוקין על לאו שבאל מתקיף רב אחא בר יעקב אלא מעתה אל תפנו אל האובות ה"נ דלא לקי ולשיטת התוס' מאי קושיא אה"נ דלא לקי דהו"ל לאו שניתן לאזהרת מיתת בי"ד שאין לוקין עליו וצ"ל דפריך למ"ד לוקין עליו וכ"כ התוס' לקושיא אחריתי וז"ל אל תפנו אל האובות ה"נ דלא לקי וא"ת אה"נ דהא לאו שאין בו מעשה הוא וי"ל דפריך למ"ד לוקין עליו אי נמי עקימת שפתיו הוי מעשה ע"כ. ומ"מ משמע דמחלפא שטתייהו דתוס' דהא לפי מ"ש בסנהדרין קרא דאל תפנו למכשפים גופייהו ובדידהו איכא מעשה כדאיתא התם דלר' יוחנן הקשת זרועתיו הוי מעשה ולריש לקיש במקטר לחבר ואע"ג דידעוני לית ביה מעשה מ"מ פריך שפיר הש"ס מחלוקה דאוב אלא משמע דהכא ס"ל להתוס' דאל תפנו הוי אזהרה לנשאל ומשו"ה הקשו בפשיטות דלאו שאין בו מעשה היא ואף בזה כתב הרב לקמן בפרק י"א דאם כיון מעשיו ועשה כפי מאמרן לוקה. והרב בסה"מ לאוין י' העתיק אלא מעתה אל תפנו אל האלילם ה"נ דלא לקי משמע שכן היתה גרסתו.