חידושי מים חיים על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי חזקיה די סילוה
פרק ה · הלכה א
אע"פ שלא עבד המסית וכו' אלא מפני שהורהו לעבוד. כן מפורש בכתוב שאע"פ שלא עבד המוסת עכו"ם שנסקל המסית וליכא למימר דמיירי כשעבד המסית דא"כ תיפוק ליה משום עובד ע"ז ולמה לי משום מסית אלא שיש קצת תימה על הרב דמנ"ל דמדיח לא מיחייב עד שהנידחין יעבדו ע"ז וכמ"ש בריש פ"ד.
בין שהיה המסית הדיוט בין שהיה נביא וכו'. יש לתמוה על הרב דבסוף פ' הנחנקין פליגי רב חסדא ורב המנונא ואביי ורבא ורב חסדא ואביי ס"ל דבעוקר הגוף דשאר מצות אף לרבנן הוי בחנק ורב המנונא ורבא ס"ל דאף בעוקר הגוף דשאר מצות לרבנן בסקילה ואע"ג דרב חסדא הוי רביה דרב המנונא כדאיתא בפ' הדר מ"מ רבא הוי בתרא וכותיה אית לן למפסק דאע"ג דרב חסדא רביה דרבא ואין הלכה כתלמיד במקום הרב הני מילי כשחולקים פנים בפנים אבל הכא דלא פליגי פנים בפנים הלכתא כרבא דבתרא הוי וא"כ יש לתמוה על הרב למה לא ביאר דאף בעוקר הגוף דשאר מצות שמיתתו בסקילה ואפילו נימא שפסק כרב חסדא אכתי הו"ל לבאר דאפי' אעשה דונתצתם נסקל כדאיתא בש"ס. ותו קשה על הרב שמתבאר בסוגיא דלכו"ע אקיום מקצת וביטול מקצת דעכו"ם לרבנן נסקל וזה לא נתבאר בלשון הרב בפירוש ושמא סמך הרב אמ"ש בפ"ט מהל' יסודי התורה וז"ל ואפי' עשה הנביא אותות ומופתים גדולים ואמר שה' ציוהו שתעבד ע"ז היום בלבד הרי זה דבר סרה על ה' ועל זה ציוה הכתוב ואמר ובא האות והמופת לא תשמע אל דברי הנביא ההוא כי דבר סרה על ה' אלקיכם ע"כ. והנה לדידן דקי"ל כרבנן דההיא פרשה מיירי בסקילה הרי ביאר לנו הרב לשם דמיירי אף בקיום מקצת דע"ז ומ"מ קיצר בכאן והו"ל לבאר כן וכדכתיבנא.
ודע שדין המסית שצריך הכרזה כתב הרב בספ"ג מהל' ממרים וקצת תימה עליו אמאי לא הזכירו כאן שהוא מקומו.
בין שהיה המוסת יחיד וכו'. כתב הכ"מ דזה נלמד מהא דאיתא בפ' ד' מיתות אחד יחיד הניסת ואחד רבים הניסתים ע"כ וליתא דהנהו רבים הניסתים דקתני התם היינו נידחים ואין משם ראיה למסית יחידים אלא שזה פשוט מהא דקתני גבי מסית אמר לשנים הן עדיו וכו' אלמא שאין הפרש בין מוסת יחיד למוסתים הרבה וזה ברור.