חידושי מים חיים על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי חזקיה די סילוה
פרק ד · הלכה ח
כבר הפקיר ממונו משעה שנגמר דינו. וא"ת נימא דאדעתא דהכי לא הפקירו וכדאמרינן בפ' הגוזל בתרא אדעתא דאריא אפקריה אדעתא דכו"ע לא אפקיריה וי"ל דשאני התם שהארי היה מלוה אותם והיו נותנים לו לאכול חמור בכל לילה ולפעמים היה שבע הארי ולא היה אוכל וכמ"ש התוס' אבל הכא דליתו עדים זוממים אחר שנגמר דינו הוי מילתא דלא שכיחא ולא אסיק אדעתיה בהא והילכך מפקר ליה לגמרי.