אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן תרנו

סימן תרנה

ש"ע. צריך לחזור אחר הידור מצוה וכו'. ע' חי' ד"ת שעל הגליון תר"י פ"ז דברכות דאע"ג דבכ"מ סד"ר להקל מ"מ בהידור מצוה ל"ש לומר סד"ר להקל ע"ש וצ"ע דהרי כאן בש"ע בהידור מצוה אמרי' סד"ר להקל וצ"ע. והנה במחלוקת הפוסקים בסעיף א' דדיעה א' ס"ל דרק אם הי' לו אתרוג בשיעור מצומצם כביצה ואח"כ נזדמן לו אתרוג אחר בשיעור מרווח אז צריך להוסיף עד שליש ודיעה ב' ס"ל דבנזדמנו יחד וכו' י"ל דפליגי בפלוגתא דר"נ ור"ש בשבת (צ"ד ב') בתולש אחת משלש דס"ל לר"נ דחייב דאהני מעשיו דאי משתקלא חדא אחריתא אזלא לה טומאה ור"ש ס"ל דפטור השתא מיהת הא איתא לטומאה ע"ש ומבואר דר"נ ס"ל דהיכי דמצמצם השיעור הוי כחסר השיעור דכיון דאי חסר עוד מעט אהני מעשיו וה"נ באתרוג בשיעור מצומצם כביצה הוי כחסר השיעור ואע"ג דאם לא מצא אחר יכול לצאת בו אבל אם מצא אחר מחויב להוסיף שליש אבל ר"ש ס"ל דל"ה כחסר וה"נ ס"ל לדיעה ב' דאין נ"מ בזה אי הי' לו אתרוג בשיעור מצומצם או לא וי"ל דהכא לענין לצאת בו גם ר"ש יודה לר"נ דאם יזדמן לו אח"כ גדול ממנו צריך להוסיף ולקנות אותו דרק התם לענין שלא ילקה אותו משום השמר בנגע צרעת פליג על ר"נ אבל הכא גם דיעה א' כוותי' ס"ל וצ"ע: בשע"ת הביא ד' המהרמ"מ וח"צ ומל"מ בדין שפסל אתרוג מהודר של חבירו אי יכול לפטור עצמו באתרוג שרק כשר לברכה מהש"ס ב"ק (ע"ח) ע"ש. והנה בתוס' שבועות (ט"ו א') ד"ה כתבו כה"ג דכיון דיוצא בקטן כמו בגדול ל"ה לו להתפאר עצמו שהביא גדולות ע"ש אבל הרי במנחות (ס"ד א') כששחט בהמה כחושה לק"צ ומצא שמינה אומרים לו שחוט בשבת משום דבהמה הכחושה הוי הקריבהו נא לפחתך ע"ש וי"ל אבל בגוף הדין נראה דברי הח"ץ דהרי רש"י שבת (ע"ט ב') כ' דסתמא דמלתא אדם מצוה מן המובחר עביד ע"ש ובפרט הכא דחזינן דקנה אתרוג מהודר למצוה מן המובחר הוי היזק גמור וע' נה"מ סי' קמ"ח העלה דהיכי דהזיק דבר שאינו היזק רק להניזק בעצמו פטור והביא ראי' מתוס' כתובות (ל') ע"ש. ובאמת כי תלוי ד"ז בב' תי' תוס' כתובות (ל"ד) ע"ש אבל בש"ך חו"מ סי' שפ"ו סק"א תמה ע"ד תי' תוס' הנ"ל וכ' דמה בכך שאין זה היזק לאחרינא כיון דלדידי' הוי היזק ע"ש וע' ירושלמי תרומות (פ"ד סוה"ב) מוכח דבכה"ג צריך לשלם לו מחצה ע"ש ותבין אבל בנ"ד הוי היזק לכל עפ"ד רש"י שבת הנ"ל וע' רש"י זבחים (ו' א') דנח"ר ליוצרו ל"ה רק בעושה מצוה מהמובחר ע"ש. ועוד דהכא דצריך ליתן לו מה דשוה יותר מחמת גדלותו מזה דיתן לו וממילא מגלגלין עליו את הכל כמ"ש תוס' ב"ק (כ') לענין ז"נ וזל"ח וע' תוס' כתובות (ל') וע' תוס' ב"ק (צ"ח ב') דהיכי דצריך ליתן לו בזה הדבר מחמת מזיק בידים צריך ליתן לו בזה גם מה שהי' גורם ע"ש וה"נ וז"ב:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה