חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תרלו
סעיף א. סוכה ישנה דהיינו שעשאה ל' יום קודם החג כשרה וכו'. ע' משנה סוכה (ט' רע"א) סוכה ישנה ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין וברש"י ב"ש פוסלין דבעי סוכה לשמה זכו' ואלו תוך ל' יום לחג הוה כיון דשואלין בהל' החג ל' יום סתם העושה לשם חג הוא עושה וכו'. ובמהרש"א שם כ' דמסתמא יש. שום דרשא ללמוד הא שואלין ודורשין שלשים יום גם קודם החג אע"ג דבש"ס נפק"ל מקרא לענין קו"פ אבל מזה סתירה לדברי הב"י סי' תכ"ט דרק קודם פסח ל' יום ולא בחג והכא מבואר ברש"י להיפוך ומסתמא גם ב"ה לא פליגי בהא רק משום דל"ב סוכה לשמה ע"ש. והנה הא דכ' המהרש"א דמסתמא יש איזה דרש למילף חג הסוכות מפסח ולכאורה הרי מקשינן בגז"ש בסוכות (כ"ח) חג הסוכות לחג המצות לכמה דברים ע"ש ובע"כ כוונתו דהתם ההיקש הוי רק להשייך להחג גופא כמבואר בקרא חג אבל לא למה דשייך קודם היו"ט ובע"כ משום שיש שום דרשא וזה הוי רק במ"מ כיון דדומין זל"ז שהם שניהם בט"ו לחודש והחג ז' ימים אבל באמת הגם שהם דומין לכל מילי וכנ"ל ומ"מ הרי הטעם דשו"ד היא להורות להעם השאלות הנצרכות ליו"ט וא"כ בחג המצות דשואלים מרובים דמשום איסור חמץ במשהו ואיסור כרת ושכיחי הרבה שואלים משו"ה הוצרך להורות שלשים יום קודם משא"כ בחג הסוכות דאין שואלים הרבה דהלכותיו מועטין נגד פסח וגם אין כאן איסור כרת וא"כ י"ל במ"ש המהרש"א הנ"ל דמסתמא לא פליגי ב"ה אב"ש בזה והקשה מזה על הב"י הנ"ל להנ"ל י"ל דתלוי בפלוגתא דב"ש וב"ה בש"ס כתובות (ס"א ב') במדיר אשתו מת"ה בש"א ב' שבתות ובה"א שבת א' ובגמ' דב"ש גמרי מיולדת נקיבה וב"ה מנדה גמרי לה במאי קמיפלגי מ"ם מידי דשכיח ממידי דשכיח ומ"ס מידי דהוא גרם לה ממידי דהוא גרם לה וברש"י שם מידי דשכיח כעס שכועס על אשתו ומדירה וכו' לאפוקי לידה דל"ש כולי האי וכו' מידי דהוא גרם לה וכו' ויש לנו ללמוד מן הדומה אפי' ל"ש כולי האי וכו' ע"ש ומבואר דב"ש ס"ל דאפי' לא שכיחי כולי האי מ"מ כיון דדומה לו ילפינן לה אבל ב"ה ס"ל דלא משגיחינן בדומה רק לשכוח וא"כ הכא לב"ש לשי' שפיר כ' רש"י דילפינן במ"מ מחג המצות כיון דדומה אבל לב"ה לא ילפינן מחג המצות ולדידן דקיי"ל כב"ה שפיר כ' הב"י סי' תכ"ט דלא שו"ד רק בחג הפסח וא"ש: עוד נ"ל בזה הנה בטעם דשו"ד קו"פ ל' יום י"ל משום דנצרך ללמוד הדינין הנהוגין ביו"ט ולטעם זה י"ל דגם בסוכות מחויב לידע הדינין דסוכה ואתרוג ולולב וכדומה אבל אם נימא דהטעם משום דקודם ל' יום חל עליו חובת בדיקה ביצא לדרך א"כ דוקא בחג הפסח שייך טעם זה אבל בחג הסוכות אין נ"מ בל' יום רק לידע מקודם החג הדינין. והנה זה ניחא לשי' הרמב"ם בסי' תל"ו דס"ל בדעתו לחזור צריך בדיקה בין דעתו לחזור קודם הפסח או בתוך הפסח וא"כ שייך לומר חילוק בין תוך ל' יום דחל עליו חובת בדיקה תמיד משא"כ בקודם ל' יום וא"כ לשי' שפיר י"ל הטעם דשו"ד קו"פ ל' יום משום חובת הבדיקה וא"כ יש חילוק בין סוכות לפסח אבל לשי' רש"י שמבואר לעיל סי' תל"ו סעי' ב' דאפי' ביצא תוך ל' יום אם דעתו לחזור בין תוך הפסח או קו"פ א"צ לבדוק וע' טו"ז שם סק"ה וא"צ לבדוק רק אם יצא תוך ל' יום ואין דעתו לחזור לעולם וא"כ ל"ש לומר דחל עליו חובת בדיקה בתוך ל' יום דא"כ הי' מחויב לבדוק גם בדעתו לחזור תוך הפסח ומה לנו במה שיחזור קודם הפסח הרי גם עכשיו החיוב ובע"כ לדידי' הטעם משום שילמוד הדינין ומשו"ה כ' רש"י שפיר לשי' דגם קודם חג הסוכות צריך ללמוד אבל הב"י דס"ל כשי' הרמב"ם בסי' תל"ו והטעם משום חובת בדיקה וא"כ טעם זה ל"ש קודם הפסח וא"ש ודוק היטב:
הב"י הביא בשם הר"ן דהא דאמרי' במשנה איזה סוכה ישינה כל שעשאו קודם החג ל' יום וכ' הר"ן דלאו טעמא דב"ש אתי לאשמעינן אלא לומר דב"ה פליגי אפי' בזה דכשר ע"ש וצ"ע לפמ"ש המהרש"א עירובין (י"ג) דל"ש למיפרך וכי טעמא דב"ש אתא לאשמעינן רק היכי דבא לומר דפליגי ב"ש אב"ה אבל אם אמרי' דל"פ בזה שפיר אשמעינן טעמא דב"ש דל"פ בזה אב"ה ע"ש א"כ גם הכא קאמרי מתני' איזה סוכה ישנה כל שעשאו קודם החג ל' יום דהיינו דאם עשאו בתוך החג מודו ב"ש לב"ה דכשר אבל בתוס' עירובין (ע"ב ב') ד"ה אבל מוכח להיפוך מדברי המהרש"א הנ"ל וע' תוס' נזיר (י' סוע"ב) ואו"מ לנזיר (ט' א') האריך בדברי המהרש"א הנ"ל אבל לא הביא מהנ"ל ע"ש:
ש"ע שם. ובלבד שיחדש בה דבר וכו'. ע' מנ"פ חקר אי סד את הסוכה בסיד אי הוי חידוש ע"ש וע' ירושלמי ב"ק (פ"א ה"ב) דאם קנה בית מחבירו וסד אותו מבפנים הוי קנין ע"ש א"כ פשי' דהוי חידוש כיון דהוי קנין וז"פ: