אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן תרכה

סימן תרכד

בטור. ואע"ג שיצאנו ממצרים בחודש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו זמן לפי שהיא זמן הקיץ ודרך כ"א לישב וכו' ומשו"ה צונו בחודש תשרי שהוא זמן גשמים ודרך כ"א לישב בביתו וכו'. צ"ע מש"ס שבת (מ"ג ב') רב אשי אמר מי קתני בימות החמה ובימות הגשמים בחמה מפני החמה וגשמים מפני הגשמים קתני בימי ניסן ובימי תשרי דאיכא חמה ואיכא גשמים וכו' ע"ש ומבואר דימי ניסן ותשרי שוין לגשמים אבל בש"ס ר"ה (ז' ב') פליגי תנאי אי ביומי ניסן הוי ימות הגשמים ע"ש וע' ש"ס מ"ק (י"א רע"א) ל"ק כאן בימות החמה וכאן בימות הגשמים וברש"י שם בימות החמה וכו' כגון בפסח דתבול עלמא וכו' כאן ביה"ג כשיורדין הגשמים ברגל כגון בסוכות וכו' ע"ש ודברי רש"י צ"ע שלא פי' בקיץ ובחורף מדלא קאמר בש"ס כאן בחמה כאן בגשמים רק כאן

בימות החמה וכאן בימות הגשמים וכדקאמר בש"ס שבת הנ"ל אבל מ"ש רש"י דבניסן הוי ימות החמה ותשרי ימות הגשמים שנה משנתו אליבא דחד תנא דר"ה הנ"ל וצ"ע:

טו"ז סק"א הביא פלוגתת ר"ע ור"א בפ"ק דסוכות אי הי' הסוכות כפשוטן שהי' עושין סוכות או ענני הכבוד וע' טו"ז טעם פלוגתתם ע"ש ונ"ל בזה דבאמת פשטא דקרא כי בסוכות הושבתי את בנ"י הוי ע"י ענני הכבוד דבזה שייך לשון "הושבתי'" דאי סוכות ממש שעשו להם בנ"י ל"ש לשון הושבתי דהרי עשו בעצמם וכ"כ הטו"ז בשם הרא"מ שהי' בזה פועל אלקי ע"ש ומשו"ה ר"א מהדר ע"פ פשוטו של מקרא יותר מדרשא ומשו"ה קאמר ר"א דהי' ענני הכבוד כפשטי' דקרא אבל ר"ע נוטה יותר אחרי הדרש שהי' נראה לו יותר דהנס רק ליצי"מ וכמ"ש הטו"ז ואזלי בזה לשי' בסנהדרין (נ"ח ב') ע"ש וע' תוס' שבת (קל"א ב') ד"ה שבעת וכו' וי"ל דלי"ל למילף בגז"ש וכו' ע"ש והתם לר"א לשי' קאמרי תוס' שפיר ע"ש ותבין וע' יבמות (י"א ב') פליגי ג"כ ריב"כ אליבא דר"א ורבנן בהא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו היכי דלא מסתבר לאוקמי כפשוטו ע"ש ור"א כשי' דכאן וע"ע ב"ק (ו' ב') פליגי ר"י ור"ע דלר"י אזיל בתר פשטא דקרא ור"ע דריש לחומרא ולא לפשטי' דקרא ע"ש וע"ע נדרים (ע"ז ב') פליגי ר"ע ור"י אי היקשא אפקי' מפשטי' דקרא דר"ע ס"ל דלא אזלי' בתר משמעותא דקרא נגד היקשא ור"י חולק דמשמעותא דקרא אפקא מהיקשא לענין אי הפר מקצתו אי הפר כולו ע"ש ואזלי לשי' דכאן ור"י כר"מ דכאן וע' הגדה של פסח פליגי ר"א ור"ע דלר"א ס"ל דחרון אפו ל"ה מכה ור"ע ס"ל דחרון אפו הוי ג"כ מכה להנ"ל י"ל דבאמת פשטי' דקרא דקאמר עברה וזעם וצרה וכו' משמע דמונה המכות רק מעברה דלא קאמר ועברה וכו' כמו שאמר וזעם וצרה וגו' ובע"כ דהתחיל מעברה ומשו"ה ר"א דמהדר יותר אחרי פשטא דקרא ס"ל דחרון אפו ל"ה מכה רק מעברה אבל ר"ע לשי' דס"ל לעיקר הדרש ומשו"ה ס"ל דהתחיל למנות המכות מחרון אפו והבן וע' מנחות (מ"ה ב') בפלוגתא דר"ע וב"נ ג"כ כה"ג ואכ"מ יותר:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה