חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תריח
מג"א סק"ט. תרומה חמירי מטבל ע' מנ"פ העלה דאם צריך החולה לאכול ויש לפנינו טבל ותרומה יאכילנו כזית משניהם דכ' הרמב"ם דכל איסורים שבתורה אין מצטרפין וא"כ יאכילו כזית משניהם ע"ש אבל י"ל לפמ"ש ברש"י יבמות (פ"ו א') דטבל איסורו מחמת שמעורב בו התרומה ע"ש ואף דתוס' השיגו עליו בזה מ"מ הבאתי במק"א מש"ס נדה (ז' סוע"א) התם פתיכי בי' תרומה ע"ש וע' תוס' קידושין (ל"ח רע"ב) כתבו בעצמם כרש"י ע"ש וע' ריטב"א נדרים (י"ט) במשנה שם מבואר ג"כ דס"ל כן ע"ש והבאתי עוד מרש"י ותוס' סוכה (ל"ה) ומר"ן נדרים (פ"ד ב') ד"ה קסבר דמוכח דפליגי בזה תנאי ע"ש ותבין וע' סנהדרין (פ"ג א') מוכח כן עכ"פ בכה"ג ל"ש לומר דאין מצטרפין זע"ז כיון דכל האיסור משום שלא הופרש ממנו התרומה וז"ב. וע' או"ח החדש בשם שו"מ וערל"נ מחולקים בחולה שהי' צריך לאכול ביוה"כ מפני הסכנה אם מותר לו לאכול יותר מהצריך לו לסכנה ע"ש ויש להעיר מד"מ וסמ"ע חו"מ רס"י רל"ה דפת עכו"ם דהתירו לו משום כדי חייו יכול לאכול יותר ע"ש אבל אין ראי' לכאן דהוא איסור כרת וע' טו"ז יו"ד סוס"י קי"ג בבישל לחולה בשבת והבריא החולה אי חזר המאכל לאיסורו ופליגי שם הרשב"א והרא"ה ע"ש וע' מש"ש מורי הגאון ז"ל במי שי"ל חולי שיבס"כ מזמן לזמן וקבוע כך דבשל"ז צריך להתענות ע"ש ולענ"ד יש ראי' קצת מח"ש לכתובות ע"ה דבכה"ג הוי חולי לעולם ול"ה פוסקת רק אם יפסוק ולא יבא לעולם ע"ש וצ"ע:
מג"א שם. ואם הוא מעשר ירק דהוא מדרבנן מאכילין אותו בלא מעשר גמ' וצ"ע על הרמב"ם שלא כ' כן וכו'. י"ל בישוב הקו' דבמעשר איכא שני שבותים משום מתקן ומשום מקדיש משא"כ באכילת טבל דרבנן איכא רק שבות א' דאכילת טבל דרבנן אבל לעומת זה יש באכילת טבל איסור בכל אכילה ואכילה דבכל כזית עובר על האיסור ונודע מדברי הר"ן יומא דבחולה שצריך לבשר בשבת ישחטו לו אע"ג דהוי איסור סקילה אכילה ואכילת נבילה הוי רק לאו מ"מ האי חמיר דהוי בכל אכילה ואכילה וכן היא שי' הרמב"ם לענין חילה וכן כאן לענין מעשר דמוטב שיעשר ויעבור בפ"א על ב' שבותין מלאכול טבל ויעבור בכל אכילה אבל כ"ז אליבא דידן אבל לר' דס"ל (עירובין ל"ג) דכמו דשבות א' ל"ג ביהש"מ כ"כ ב' שבותין ל"ג ע"ש ובמוהרמ"ל ובאחרונים הקשו מלקמן ל"ד דס"ל לרבי דב' שבותין גזרו וכתבו לחלק לרבי דאם הב' שבותין הם בב"א התירו ב' שבותין בביהש"מ וזה מיירי לעיל אליבא דר' משא"כ לקמן דהם בזאח"ז גזרו ביהש"מ ע"ש וע' חי' הרש"ש שם בזה א"כ לשי' חמור אם הם בזאח"ז מאם הם בב"א ומשו"ה ס"ל הכא דלא יעשר דיעבור בפ"א בב' שבותין משא"כ בטבל דיהי' בזאח"ז אבל לדידן שפיר פסק הרמב"ם דיעשר וכנ"ל וא"ש: