אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן תקצה

סימן תקצג

סעיף א. מי שאינו בקי וכו' אפי' של מוסף ודאי ושל תקיעות ספק וכו'. דסד"א חמיר מודאי דרבנן וצ"ע לפמ"ש הש"ך יו"ד סי' רל"ט סקי"ט בשם הר"ן ורלב"ח דמשו"ה חל שבועה על ח"ש ולא על איד"ר משום דדרבנן י"ב לאו דלא תסיר ואיכא גם לאו בכל איד"ר משא"כ בעשה ליכא רק עשה לחודי' ע"ש וע' תשו' שבאב"מ סי' י"ד ופמ"ג או"ח סי' תע"א והגהות י"ש ביו"ד סי' רי"ט בזה וא"כ מפ"מ ילך למקום שתוקעין ומכ"ש בספק תקיעות ולא לודאי ברכות וצ"ע ועכ"פ במ"ש המג"א כאן דאם צריך לילך לברכות ויוכל לשלוח עכו"ם אחר השופר יעשה כן מחמת דתחומין דרבנן והוי שבות דשבות ע"ש ולפ"ז אם הוא חוץ לי"ב מיל דהוי מה"ת לא ישלח עכו"ם וילך למקום התקיעות וכבר העיר בזה המחצה"ש. להנ"ל י"ל דשבות דאמירה לעכו"ם דקיל משאר איד"ר וכמ"ש המג"א לעיל סי' שי"ד לענין פס"ר י"ל דקילא דל"ש בי' לא תסור משא"כ בברכות דתפלה שייך בהו ל"ת וא"כ ילך למקום הברכות וכנ"ל וז"ב וע' ספר מנ"פ הביא בשם הריטב"א ר"ה דתקיעת ספק היינו דמוחזקים מכמה שנים דהי' שם שופר ומסופקים על שנה זו ע"ש ומוכח דבלא"ה ל"ה אפי' ספק בתקיעות ע"ש ולדעתי י"ל בזה דבמחצה"ש העיר דלשי' הרמב"ם דסד"א הוא רק מדרבנן א"כ מ"ל דרבנן או סד"א דאידי ואידי הוי מדרבנן וי"ל דזה בא הריטב"א ליישב דכבר ביארו הפוסקים דבאיכא חזקה לאיסורא גם לרמב"ם הוי סד"א לחומרא מה"ת ולזה כ' דהיו מוחזקים דהי' שם שופר מכמה שנים וא"כ לשי' הרשב"א ורוב הפוסקים דסד"א מה"ת להחמיר ל"צ לדברי הריטב"א וז"נ:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה