חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תקצ
סעיף ו. רמ"א. ואם תקע, תקיעה אחת בין ב' סדרים והתנה וכו'. ע' מג"א וע' ב"י מחולק בזה עם הרא"ם דדעת הרא"ם דל"ה כונה אם ספק לו לאיזה סדר יעלה לו התקיעה אבל הב"י תמה עליו דהוי שפיר כונה מספק ע"ש וע' לעיל סי' קס"ט וסי' קע"ט דנחלקו בזה הטו"ז והמג"א לענין כונות השמש דהוי ספק אי הוי כונה ע"ש ובאמת כי הדבר תלוי בפלוגתא דאביי ורבא בש"ם ב"ב (קמ"ב א') דבש"ס הקשה שם למ"ל אחזוקי בשני' הא אחזוקי להו חדא זימנא ותי' אביי ירושה הבאה מאליו שאני ורבא אמר שא"ה דרפוי מרפיאן בידייהו מעיקרא וברשב"ם שם משום דכשהוחזקו מעיקרא לא נתכונו להחזיק לגמרי דהא מספקי להו אי יש לו יורשין אם לאו וכו' ע"ש ומבואר דרבא ס"ל סברת הרא"ם הנ"ל ואולי יש לחלק בין כונה לקני' לענין מצות ובתשו' לבערטש להרה"ג ר' יעקב יצחק ראב"ד דשם זלל"ה בענין חליצת מעוברת הארכתי בזה וכתבתי שם דאולי יש ליישב דברי תשו' מהרשד"מ שהובא בב"ש סי' קנ"ו דאם חלצה דספיקות דהוי חליצה פסולה וצריכה חיזור והב"ש תמה דממ"נ אם הוי ולד קיימא הרי ל"צ חליצה כלל ואם ל"ה ולד הרי הוי חליצה כשירה להנ"ל י"ל עפמ"ש הרשב"א יבמות (ק"ג) בשם הרא"ם דהיכי דל"ה כונה לחליצה אפי' מאחד מהם ל"ה חליצה כלל אפי' בדיעבד ע"ש וכיון דהוי רק ספק ל"ה כונה כלל ומשו"ה הוי חליצה פסולה. וכתבתי שם לבאר בזה ד' הש"ס זבחים (ע"ד סוע"ב) קדשים בקדשים מב"מ וכו' והא בעי סמיכה אר"י בקרבן נשים אבל בקרבן אנשים לא איתיבי' אביי קרבן יחיד שנתערב בק"י וכו' קתני יחיד דומיא דציבור מה ציבור גברי אף דיחיד גברי וכו' אמר רבא ותסברא וכו' אלא ה"ק וכו' וע' ברש"י שם והדבר יפלא קצת דכיון דהש"ס הקשה והא בעי סמיכה ובתוס' שם ביארו באורך דסמיכה מעכב הכא אפי' בדיעבד א"כ כשתי' ר"י בקרבן נשים לא ניחא לי' לאביי והקשה עליו מה ציבור גברי אף יחיד גברי א"כ אוסיף מיא אוסיף קמחא וא"כ היאך יתרץ הוא המשנה. להנ"ל י"ל הנה בקו' הש"ס והא בעי סמיכה נוכל לתרץ דהבעלים יסמכו על כולם מספק דהרי בכולם יש לו אחד שהוא בודאי שלו ומכ"ש אם נפרש דנתערב חד בחד דנוכל לומר דסומך על שניהם מספיקא ותיכף לסמיכה שחיטה ג"כ י"ל עפמ"ש תוס' סוטה דהוי רק בכ"ב אמה וע' מג"א סי' קס"ו שחולק עליהם אבל במחצה"ש ביאר שם דגם למג"א פחות מב' אמות ל"ה הפסק ועבודה בקדשים ל"ה די"ל לאקופי ידייהו אבל לשי' הרא"ם הנ"ל דהיכי דספק לו ל"ה כונה א"כ א"ש דכיון דא"י איזה קרבנו א"י לסמוך לכולם מספיקא וכנ"ל וכבר כתבתי דזה מחלוקת אביי ורבא ורבא ס"ל כשי' הרא"ם אבל אביי ס"ל כהב"י וא"כ לאביי לשי' ממילא ל"ק קו' הש"ס והא בעי סמיכה והקשה רק לתי' ר"י אבל רבא לשי' הוצרך לתרץ אלא ה"ק וכו' ע"ש ודוק היטב: