חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תקעד
מג"א סק"ב. וא"כ אפשר כשמתענים וכו' מותר לאכול בצנעה אם דעתו לחזור וכו'. אע"ג דקיי"ל דבכ"מ שאסרו חז"ל משום מ"ע גם בח"ח אסור וא"כ מפ"מ שרי הכא בצנעה ולא בפרהסיא אבל בר"ן לביצה פ"ק כ' דהא דבכ"מ שאסרו וכו' דאפי' בח"ח אסור זה רק היכי דכל האיסור הוא רק משום מ"ע והענין בעצמו הי' מותר רק כל מה שאסרו הוא משום מ"ע ומשו"ה הוכרחו לאסור גם בח"ח דאם יעשה בח"ח יעשה מי בפרהסיא כיון דאין בו איסור מצ"ע אבל אם הדבר בעצמו אסור והתירו לפעמים בצנעה אז ברה"ר בפני רבים אסור אבל בצנעה מותר ולא יבואו עי"ז להתיר ברה"ר כיון דהדבר בעצמו אסור ע"ש וה"נ הרי האיסור מצד התענית ולא מצד מ"ע אבל בתוס' כתובות (ס' סוע"א) ל"נ כן וי"ל וצ"ע:
סעיף ד. מצוה להרעיב עצמו בשעת רעבון וכו' ולחשוכי בנים מותר וכו'. ע' חי' הרש"ש תענית (י"א) מחולק עם ספר גבו"א אם חסר לו בת או בן לפו"ר ע"ש וע' מהרש"א ח"א עירובין (ס"ג) דה"ה בכל צרות ציבור ע"ש: