חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תקסח
מג"א סק"ה. דחנוכת הבית בא"י הוי ס"מ וכו' וע' יא"פ בזה וצ"ע אי חנוכת קאלאניע בא"י הוי סעודת מצוה כמו חנוכת הבית ונראה דהוי סעודת מצוה כמו חנוכת הבית וראי' מב"מ (ק"א סוע"א ורע"ב) מאי הוי עלה אר"י אר"י בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו בשדה מ"ט משום ישוב א"י וע' רש"י שם ומוכח דבית ל"ה ישוב א"י רק שדה בא"י והכא דאמרי' דגם חנוכת הבית הוי ס"מ מכ"ש בקאלאניע משדות לבד דהוי ס"מ משום ישוב א"י וז"ב: סעיף י. הנודר לילך על קברי צדיקים וכו' ואח"כ אירע שהשכירוהו ללכת שם די בהליכה זו וכו' ע' תוס' יומא (י"ג ב') ד"ה ודלמא וכו' בסוה"ד כתבו דליכא למיחוש כולי האי דלמא עביד מעשה ויעייל וקם לי' בלא יבנה וכו' ע"ש. נראה קצת דאם מתנה ע"מ שאכנס צריך לכנוס בכונה לשם לקיים תנאו ולא אם יקרה דרך מקרה לשם וי"ל וע' ב"ש אה"ע סוס"י קמ"א כ' דל"ה קו"ע דלמא יהי' שם ע"י איזה עסק ע"ש נראה כמ"ש כאן וע' הגהות רצ"ת לנדרים (ט"ו ב') ולהנ"ל מיושב קו' דהליכה הוי כמו שינה ע"ש ותבין:
מג"א סוף הסימן חקר בקהל שגזרו להתענות וחלקו התענית לבני הקהלה לד' חלקים שכל חבורה אחת יתענו בזמנם בב' וה' ואח"כ אירע י"ז בתמוז בב' וה' שבלא"ה מתענים אם נפטרו מתעניתם במה שהתעלו בתענית י"ז בתמוז דמזליהו גרם שנפל ת"צ ביום שהיו צריכים להתענות מחמת גזירת הקהל או צריכים להתענות תענית אחר ואין יוצאים בזה ע"ש. ולי הי' נראה להביא ראי' לזה מש"ס מנחות (ק"ז סוע"ב) ששה לנדבה כנגד מי אמר חזקי' כנגד ששה ב"א הכהנים שיהא שלום זע"ז וברש"י שם שעורות הבהמות הנקחות מהשופרות הי' לכהנים שמקריבין העולות וכ"ז שאין המזבח בטל ל"ה לוקחין מהשופרות ואם ל"ה להם אלא שופר א' אתי לאנצויי דשמא באותו יום ראשון או יום של ב"א שני יביאו נו"נ הרבה ולא יטול הב"א מן השופר כלום ובשאר ימות השבוע וכו' לא מייתי נו"נ כ"כ ונמצא אותם ב"א מקריבות מן השופר שלא יהא המזבח בטל והוי העורות שלהם ומינצי הנך קמאי בהדי הנך ואמרי יש לכם עורות ואנו אין לנו כלום ואי משום הני עורות שהביאו יחידים עולות במשמורות שלנו זאת משום מזלינו הוא הלכך תקינו ששה וכו' עכ"ל ומבואר דיכולין בטענה זאת דמזלינו גרם אפי' להוציא העורות מהכהנים שהי' הקיץ בב"א שלהם וע' ש"ס שם (ק"ח רע"א) דשאר אמוראי לא אמרי כחזקי' משום דלאינצויי לא חיישינן דכל חד וחד יומא קעביד וע' ברש"י שם דאין לו טענה הנ"ל ע"ש וי"ל דזה רק שלא יוכלו להוציא העורות מהמוחזקים בטענה הנ"ל אבל בנ"ד דאין צריכים להוציא י"ל דכ"ע מודו בזה דא"צ להתענות מטעם זה אבל במג"א אתי עלה משום דכיון דצריכים להתענות משום תשובה צריכים להתענות יום אחר ע"ש וצ"ע: