אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן תקנט

סימן תקנה

סעיף ט. ולא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס וכו'. זה דברי הרשב"א בשם תשו' הרי"ף וע'

בטור בזה וע' לעיל סי' קס"ז סעי' ו' ברמ"א כ' בשם הרוקח ואו"ז דאע"ג דאסור להפסיק בין הברכה לשתי' ואם הפסיק צריך לחזור ולברך זה רק אם המברך הפסיק אבל אם השומע הפסיק לי"ל בה ע"ש ולכאורה הרי הכא היולדת לא ברכה בעצמה רק יצתה בברכת המברך והתנה ברשב"א שלא תפסיק והוא להיפוך מדברי הרוקח ואו"ז הנ"ל וע' טו"ז ומג"א שם שחלקו על הרמ"א בשם הרוקח ואו"ז הנ"ל ואמאי לא הביאו מתשו' הרשב"א ורי"ף כאן ובאמת לק"מ דגם הרוקח ואו"ז יודו כאן דהתם דגם המברך שהוציא אחרים אבל גם הוא טעם ממנו ולא הפסיק כלל ומשו"ה דעתם דבכה"ג אפי' הפסיקו השומעים שרצו לצאת לי"ל בה כיון דהוא עכ"פ לא הפסיק בעצמו (וגם ע"ז פליגי שם) אבל הכא בט"ב דהמברך בעצמו לא טעם כלל רק היולדת ומברך רק להוציא היולדת אם היא הפסיקה הוי ברכה לבטלה וז"ב ופשוט:

ש"ע שם. ואם אינה שם יברך על הכוס ויטעים לתינוקת וכו'. ע' מג"א ובטור כ' ול"ח דאתא למיסרך דכיון דאינו קבוע ומשו"ה ט"ב שחל במוצ"ש וכו' חיישי' דלמא אתא למיסרך דחשיב דבר קבוע שלפי קביעת השנים בא לפעמים בא' בשבת לסוף ד' או ה' שנים פ"א וכו' ע"ש. תפס הטור דאם קבוע פ"א אע"ג שבא לעתים רחוקות מ"מ הוי יותר מצוי מאם אינו קבוע תמיד אע"ג דיכול להיות שיארע זאת הרבה פעמים מ"מ ל"ה מצוי יותר דאולי לא יארע כלל ובאמת כי ד"ז תלוי בפלוגתא בש"ס מנחות (ס' ב') ר"ש פריך הכי מה להצד השוה שבהן שכן מצוין ור"י אדרבא הא מצוי' טפי הנך זימנין דלא משכח"ל כלל ע"ש וע' ברש"י שם וי"ל ובמק"א הארכתי בזה:

סעיף ח. ש"ע. ב"ב ילבש בגדים אחרים וכו' מלשון הש"ע שלא כתב בגדים חשובים יותר רק בגדים אחרים נראה דאפי' הבגדים המה גרועים מהבגדים שלבש בהם בט"ב מ"מ ילבש אותם להב"מ ורק שלא יהי' הבגדים שלבש בהם ביום התענית וע' יומא (ל"ה רע"ב) ולבשו בגדים אחרים וגו' מ"ל אחרים חשובים מהם (וברש"י דלמ"ל וכו' שלא יהיו דומים לראשונים) לא אחרים פחותים מהם וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה