חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תקכט
סעיף א. מצות יו"ט וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת וכו'. ע' ר"ה (כ"ז ב') מבואר דלכבוד יו"ט ל"ש לומר התורה חסה על ממונם של ישראל ע"ש: מג"א סק"א. ברמב"ם משמע שדורשין אחר סעודת שחרית וכו'. והרב הדורש הדינין הנהוגין והשומעים יודעים עי"ז איך להתנהג נקרא הרב עי"ז וצדיק יסוד עולם ע' ש"ס גיטין (ס"א א') גבי ר' יאשי' דמן הוצל וברש"י שם:
שע"ת בשם שבו"י. אשה שנדרה שלא ללבוש בגדי יו"ט וכו'. נשאלתי באשה שנדרה שלא תלך בתכשיטין בימות החול רק ביו"ט אי מחויבת תיכף משתחשך להסיר התכשיטין שעלי' או יכולה לילך גם במוצאי יו"ט. ולכאורה הוא מפורש בש"ך יו"ד סי' ר"כ ס"ק באוסר עצמו מן היין רק בשבת ויו"ט אסור ביין הבדלה ע"ש. אבל באמת אין משם ראי' דלשתות במוצאי שבת בודאי אסור אבל בנ"ד דכבר לבושה בו י"ל דיכולה להלוך בתכשיטין עד השינה דלא אסקא אדעתא דתיכף כשתחשך תצטרך להפשיטם אבל מצאתי ברש"י נדרים (ע"ז א') דרגילות היא בשבת משחשיכה להסיר מאתה התכשיטין ע"ש וא"כ אדעתא דהכי נדרה וז"ב:
שם. חייב אדם וכו'. ע' מרדכי פ"ק דמ"ק כ' דהא דאמרי' חייב אדם לטהר עצמו ברגל לאו היינו רחיצה בעלמא רק לטהר מטומאה ע"ש וע' צל"ח ביצה (י"ח ב') כ' דאם גם בזה"ז חייב אדם לטהר עצמו ברגל הוא פלוגתא ברמב"ם וש"ס ע"ש ואי בר"ה שייך ג"כ הא דחייב אדם לטהר עצמו תלוי ג"כ במחלוקת הנ"ל ואי הכוונה שיטהר עצמו קודם הרגל אי יכול גם ברגל עצמו מחולקים הרש"ל והצל"ח שם ע"ש:
מג"א סק"ב. ובגדי יו"ט משום דחייב בשמחה וכו'. מבואר דס"ל דבשבת אינו חייב בשמחה וכן מוכח דעת המג"א לקמן סי' תקמ"ו סוסק"ד וע' בכו"ש תענית (ל') וע' תוס' מ"ק (כ"ג ב') ג"כ כן ע"ש וכן חידש הצל"ח ביצה (ט') ולא הביא מזה אבל מצאתי בירושלמי מגילה פ"א ה"ד יצא זה ששמחתו תלוי' בידי שמים וכו' ע"ש ומבואר דחייב בשמחה וצ"ע. וע' ביצה (ל"ג א') דמעים אין דרך לאכלם ביו"ט ומשו"ה הם מוקצים לשי' רש"י שם ע"ש: