חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תקט
מג"א סוסקי"א. כיון שלעולם אין משתמשין בו אלא ע"י ליבון ליכא למיגזר וכו'. מזה נראה מבואר דעת המג"א דגם ע"י ליבון אסור מבשר לחלב או איפכא וע' מנ"פ הביא בשם שעה"מ ולפ"ד מותר ע"י ליבון ע"ש. ונ"ל עפמ"ש תוס' פסחים (ל' ב') להקשות בהא דהתורה העידה על כ"ח שא"י מידי דופיו לעולם והרי יוצא ע"י חזרת כבשונות וגם ע"י ליבון מבפנים ורק דחיישי' שמא חייס עלה דלמא פקעי ולא ילבן היטב אבל מה"ת הי' מותר ותי' דפ"ח באו לכאן ע"ש וזה י"ל דע"י ליבון מבשר לחלב או איפכא בכלי דמהני בי' ליבון כגון בכ"מ וכה"ג ל"ש הטעם דמג"א דלא יהא לו רק כלי אחד דהרי פ"ח ב"ל ול"ה זאת הכלי דמקודם. אבל נ"ל עפ"ז דבר חדש עפמ"ש תוס' הנ"ל בהא דתנור וכירים יותץ והרי מותר ע"י החזרת כבשינות משום דפ"ח בל"כ ותי' דבתנור וכירים דדרכו בכך ע"י כבשונות ומשו"ה אין לומר בזה פ"ח ב"ל ע"ש. ומעתה י"ל דבכלי שנבלע ע"י אור דצריך ליבון וא"י מבליעתו רק ע"י ליבון ל"ש לומר דילבין מבשר לחלב או איפכא ע"י ליבון משום דפ"ח ב"ל ומשו"ה אסור גם ע"י ליבון מבשר לחלב אבל בכלי שנבלע ע"י משקה דסגי בהגעלה ויוצא בליעתו עי"ז והוא עושה בו ליבון להכשירו מחלב לבשר או איפכא בכה"ג הוי פ"ח ושרי כ"נ נכון: