חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תצו
מג"א סק"ב ד"ה מלקין אותו כו' מכות מרדות וכו' וברמב"ם לא משמע כן וכו'. ע' ב"י יו"ד סי' רצ"ז חקר בשי' הרמב"ם אי לוקין מ"מ על הספק ע"ש וע' טור אה"ע וש"ע שם סי' כ"ב סעי' י"ב מבואר דאין לוקין מ"מ עה"ס וע' רש"י סנהדרין (ז' א') ד"ה מבואר דמ"מ אין לוקין ברצועה רק במקל ע"ש וכן מבואר בר"ן רפ"ד דכתובות ע"ש וע' מש"ז לעיל סי' שכ"ח סק"ו דמ"מ מלקין אפי' על ח"ש אבל מ"מ על כ"ש ממש לא לקי ע"ש וע' ש"ס חולין (קמ"א א') דאם עבר על נל"ע דאין לוקין עליו מלקין אותו מ"מ ע"ש וע' רש"י קידושין (כ"א א') ד"ה דאם עבר בזה"ז על חייבי מיתות בי"ד מלקין אותו מ"מ ע"ש וע' תוס' מכות (י"ג א') ד"ה דהיכי דיש על עבירה אחת שעבר מלקות מה"ת וגם מ"מ דרבנן כיון דמלקין אותו מלקות מה"ת אין לוקין אותו עוד מ"מ דרבנן וע' ב"י כאן הקשה על הר"ן דכ' דאם עבר על דבר דעיקרו דרבנן משמתינן אותו ואם לא עבר כל הדרבנן מלקין אותו מ"מ והקשה מהא דרו"ש מנדין על שני יו"ט ש"ג ומשמע דגם על יו"ט ראשון מנדין והרי עיקרו מה"ת ומשמתין אותו ולשי' התוס' הנ"ל י"ל דהר"ן יסבור דהתם הכוונה דעבר על שניהם על יום הראשון ועל יום הב' ועל הראשון עבר בדבר מה"ת ומלקין אותו ומשו"ה לא יכלו ללקות לו מ"מ מדרבנן ומשו"ה משמתין אותו וא"ש. אבל מצאתי במנ"ח מצוה קמ"ה כ' דרמב"ם לא ס"ל כתוס' מכות הנ"ל וס"ל דעושין אותו שניהם מלקות מה"ת ומ"מ דרבנן ע"ש ונ"ל ראי' לשי' תוס' הנ"ל מש"ס יבמות (מ"א ב') ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה והקשה שם בש"ס תינח אלמנה גרושה מא"ל וברש"י שם דגרושה ממילא פסולה לכהונה ע"ש וק' יתרץ דלמא תנשא לכהן באיסור וילקו אותו משום חלוצה ג"כ ובאמת היא רק גרושה וא"ח רק מלקות מה"ת והם יסברו שהיא גם חלוצה וילקו אותו גם מ"מ ונמצא אתה מצריכה כרוז מה"ט ובע"כ דלהא ל"ח דאם תנשא לכהן אפי' יסברו שהיא חלוצה לא ילקו מ"מ כיון שהיא גרושה ומגיע לו מלקות מה"ת ושי' רמב"ם י"ל דלהא ל"ח שמא כשמצריכה לחליצה והכהן יעבור וישא אותה ילקו אותו שניהם דכיון דהבי"ד הם המלקין מלקות ובדבר הנעשה בבי"ד ל"ח לטעות ולחלופי כמ"ש בטיו"ד ובש"ך שם סי' רס"ט (וע' גיטין (ג' א') להיפך וצע"ק וי"ל דמזה ראי' דגט א"צ בי"ד ומשו"ה חיישי' שמא לאחלופי ודו"ק) משא"כ בהא דיבמות חיישי' שמא יאמרו העולם שנשא חלוצה וא"ש ובלא"ה צ"ל כן דהרי לפמ"ש בתוי"ש יבמות (מ"ד א') דלר"ע ס"ל דחלוצה לכהן הוי מה"ת ולא אסמכתא בעלמא ע"ש (וע' ר"ן קידושין סוגיא דנתרצה האב כ' דלא מצינו שום תנא שיסבור דחלוצה לכהן הוי מה"ת מ"ש והוא להיפוך מהתיו"ש הנ"ל ובחי' לש"ס די"ל דתלוי בפלוגתא דרו"ש בירושלמי רפ"ג דיבמות אי חליצה קנין או פטור ואכ"מ) וא"כ בלא"ה קשה לכ"ע שמא ישא הכהן אותה וילקו אותו שני מלקיות משום שעבר עבירה שי"ל עליו שני לאווין וכמו באכל פיטיתא וכה"ג ובע"כ דלבי"ד שיטעו ל"ח וכנ"ל וכמ"ש הטור יו"ד סי' רס"ט וא"ש ודו"ק וע' חי' רש"ש (ר"ה י"ב) הוכיח דאם עבר על מ"ע בקו"ע מלקין אותו מ"מ ע"ש: