חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תלג
טו"ז סק"ג וכאן באבוקה כ' אין בודקין משמע דלכתחלה לא אבל בדיעבד מהני וכו'. ע' פסחים (ע"ח ב') אמאי תנן אין זורק את הדם ליתני פסול ש"מ אין זורק לכתחלה אבל בדיעבד ש"ד וכו' ע"ש ומבואר כן וע"ע מג"א סי' ת"ס סק"ה ג"כ כזה וע' טו"ז לקמן סי' תק"ב סק"א ע"ש אבל מ"ש הטו"ז בביאור דברי הטור דמ"ש צריך הוי אפי' בדיעבד ע' טי"ז יו"ד סי' רע"ד סק"ה הוכיח מש"ס גיטין דלשון צריך הוי רק לכתחלה ע"ש אבל י"ל דהכא כ' הטו"ז כן בביאור דברי הטור והטור גם שם לא ס"ל כהטו"ז ע"ש: מג"א סק"כ בשם ת"ה דכיון דהטעם רק משום דלא לחלק בין בדיקה לבדיקה איכ"ל דהיכי דעביד בדיקה כ"ש באור י"ד סגי אחר הכיבוד אבל לטעם השני שמא ישתכח בגומא וכו' לכן צריך בדיקה גמורה וכו'. ע' ר"ן פ"ק דגיטין מחולקים בסברא כזו הרי"ף והראב"ד דכיון דמה דצריך לומר בפ"נ הוא רק משום איחלופי ס"ל להרי"ף דא"צ לעמוד על כל הגט אבל הראב"ד ס"ל דמ"מ צריך לעמוד על כל אות ואות ע"ש וע' ב"י יו"ד רס"י קצ"ב שהביא דברי הרשב"א בת"ה בשם הגדולים להנ"ל מיושבים דברי הגדולים והרשב"א ס"ל כשי' הראב"ד בגיטין פ"ק שהבאתי לעיל ע"ש ותבין: