חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן תח
סעיף א. מותר לערב וכו' מי שיצא מהעיר בע"ש והניח מזון ב' סעודות וכו'. ע' שו"ת מורי מהרש"ם ח"ב סי' ל"ו נשאל במי שהי' ביתו חוץ לתחום העיר רק תמיד מניח העירוב בבית ש' שיש לו בית בתחום העיר ועכשיו בביהש"מ שניהם בעיר וש' רוצה להקנות לו ע"י ק"ס פת שיש לו בביתו ואח"כ יברור לו הפת ע"י ברירה על העירוב והרי קיי"ל דבדרבנן י"ב והעלה דמ"מ אסור דכיון דצריך לומר בהדין עירובא וא"ל "בהדין" אלא כשתופס החפץ בידו ע"ש וע' במפתחות והגהות שם הביא משמי ראי' לזה מהב"י או"ח סוס"י קל"ט דא"ל הזה אלא כשתופס בידו ע"ש:
מג"א סק"י ד"ה ויתחייב וכו' וה"ה כשמניח בר"ה רחוק ח' אמות וכו'. ושי' רש"י (דף ל"ד א') דמותר בכה"ג ע"ש:
סעיף ח. אם ירצה ישלח העירוב ע"י שליח וכו'. ע' רש"י שבת (נ"ה א') ד"ה מוכח שם דאם ידעי'
בהשליח דבטבעו הוא עצל ל"א בי' חזקה שעו"ש ע"ש וא"כ לא יהי' עירוב בכה"ג וצ"ע וע' חו"מ סי' י"א סעי' ג' ובנה"מ שם דאף באשה אמרי' חזקה שע"ש ע"ש והרי נשים עצלניות הן וצ"ע וע' מל"מ פ"ד מבכורות והובא בפת"ש יו"ד סי' ש"כ כ' דל"ש חשע"ש רק היכי דאם לא יעשה שליחותו יעשה המשלח העבירה מיד ולא היכי דיש לשליח לתלות דלא יבא לכלל עבירה ע"ש וע' ירושלמי עירובין (פ"ג ה"ב) דאם השליח אמר מקודם להמשלח שיעשה שליחותו אז לכ"ע אמרי' אפי' בדאורייתא שע"ש משא"כ אם המשלח אמר מקודם להשליח אז מחלקינן בין דאורייתא לדרבנן ע"ש וע' הגהות צו"ר שם דש"ס דילן לא מחלק בהכי ע"ש וע' עירובין (ל"ב א') דהא דחזקה שע"ש (בדרבנן) אבל כל היום צריך להמתין ע"ש וע' תוס' חגיגה (כ"א א') ד"ה דהא דאין בי"ד מתעצלין זה רק בק"צ אבל בקרבן יחיד מתעצלין כל היום ע"ש: