חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן שסב
סעיף א. כל מחיצה שלא נעשה לדור בתוכה וכו' אבל אינה מחיצה לעשות מה שבתוכה מוקף לדירה אם היא יותר מב"ס וכו'. ע' ירושלמי כלאים פ"ב ה"ו דאם הי' מחיצה של קנים גבוהים י"ט ורק זרע ע"ג הגדר ולמעלה אע"ג דניכר המחיצה מ"מ ל"ה מחיצה בכה"ג לענין כלאים ע"ש וצ"ע לענין שבת בכה"ג לענין יותר מב"ס אי הוי עי"ז מוקף לדירה ומהסברא נראה דמהני וצ"ע:
סעיף ב. תל שגבוה חמשה והשלימו לעשרה ועשה עליו מחיצה גבוה חמשה וכו'. ע' תוס' עירובין (צ"ג ב') ד"ה גידוד וכו' דהזורק מרה"ר לתוכה חייב דרה"ר רואה פני עשרה אבל מתוכה לרה"ר פטור דהיא אינה רואה פני עשרה ע"ש:
סעיף ג. מחיצה העומדת מאלי' וכו' אבל לא להתיר לטלטל בתוכה וכו'. ואם הרה"י הזאת דהוי רה"י רק לזרוק ולהתיר לטלטל בתוכה אסור נפרצה רה"י הזאת לרה"י אחר אי הוי בכה"ג נפרצה למקום האסור לה דהרי ברה"י הזאת אסור לטלטל או דנימא דכיון דמ"מ הוי רה"י לחייב לזורק בתוכה עכ"פ ל"ה נפרצה למקום האסור לה לענין רה"י האחר י"ל דתלוי בפלוגתא דרש"י עירובין (מ"ב א') ד"ה ומטלטל ותוס' ומהרש"א שם ע"ש ותבין אבל י"ל דהכא לכ"ע הוי נפרצה למקום האסור לה כיון דאין שום היתר לטלטל אפי' ע"י
זריקה אבל התם יש היתר לטלטל עכ"פ ע"י זריקה:
שע"ת ס"ק ג' בשם הנו"ב בנתקלקל הצה"פ דאסור לתקנו בשבת אפי' ע"י אמירה לעכו"ם וכו'. ע' מחצה"ש סוס"י שס"ה בדין זה:
סעיף ה. בכל עושים מחיצה וכו' ואפי' באנשים שעומדים זא"ז וכו'. ע' ב"ח וטו"ז לעיל סי' ש"ז סק"ד מחולקים אי מהני גם מחיצות ב"א לענין להוציא מרה"י לרה"ר או רק לטלטל ד"א בכרמלית ע"ש וע' ב"י כאן בשם תשו' הרשב"א דכ' דמחיצות ב"א מהני גם ברה"ר ול"ד בכרמלית ובתשו' הרשב"א כ' ראי' לזה דמהני לענין דופן לסוכה ע"ש ומ"מ ל"ה ראי' גמורה דהרי סוכה הוי רק איסור עשה ולא איסור סקילה דשבת אבל לדעתי הוא מוכרח ממקומו מעירובין (מ"ד) בעובדא דזיקא דהוי שדיין בריסתקא דמחוזא והכניסם ע"י מחיצות ב"א ע"ש וע' ש"ס שבת (קכ"ד ב') מבואר שם דריסתקא דמחוזא הוי רה"ר ע"ש וכן מצאתי ברש"י ב"ב (י"ב ב') דריסתקא דמחוזא הוי רה"ר ע"ש וע' תוס' עירובין (כ"ו א') ד"ה מערב מחולקים רש"י ותוס' שם אי מחוזא עצמה הוי עיר של רבים ע"ש אבל ריסתקא דמחוזא הוי רה"ר לכ"ע כמבואר לעיל וא"כ הדבר מוכרח:
סעיף ח. פרוץ מרובה עה"ע אסור וכו'. ע' פנ"י לסוכה ז' כ' דהא דפרוץ מרובה עה"ע אסור ל"ה רק מדרבנן אבל מה"ת לא גרע מפסי ביראות דמותר מה"ת ודחה ד' הריטב"א בזה ע"ש:
סעיף י. אם עשה וכו' ולהרמב"ם אין צה"פ מועיל לפרצה יותר מי' אא"כ עומד מרובה עה"פ וכו'. ע' טו"ז סי' שס"ה סוסק"י מוכח דס"ל כשי' הרמב"ם ע"ש:
סעיף יא. מהו צה"פ ובלבד שיהא גובה הקנים וכו' ואם חיבר שני הקנים או לאחד מהם מה"צ ל"מ וכו'. ע' ירושלמי כלאים פ"ד ה"ב דס"ל דצה מן הצד עדיף מע"ג ולחד מ"ד שם צה"פ הוי דוקא מה"צ וע' מרה"פ שם בזה וע' טו"ז כאן סק"ד דכ' דאם הקנה אין בולט מהקנה למעלה מהחבל הוי צה"פ ול"ה מה"צ ודקדק כן מרש"י י"א דכ' דמתח זמורה מזל"ז באמצעיתן ולא על ראשיהן ע"ש ומוכח דלמעלה ממש אע"ג דל"ה על ראשיהן ל"ה מן הצד אבל בריטב"א שם כ' ע"ד רש"י דהא דכ' רש"י באמצעיהן ל"ד דגם סמוך לראשו אסור וצריך להיות ע"ג ממש ע"ש ומבואר דלא כהטו"ז:
וע' שו"ת בי"ש או"ח סי' בדין אי הקורה שע"ג הי' גבוה י"ט רק באמצע הי' עוד קורה ולא הי' גבוה מן הארץ עד קורה האמצעי י"ט וגם מהקורה האמצעית עד העליונה לא הי' גובה י"ט אי מבטל הקורה האמצעית את הקורה העליונה והשיב שם כי בקורה כה"ג פסק הגה"ק מלאדי זצ"ל דכל הקורה צריך להיות גבוה י"ט ולא שיהי' בתוך י"ט קורה אחרת אבל בצה"פ לא מגרע אי יש בתוך הי"ט ג"כ קורה אחרת ע"ש. ונ"ל להביא ראי' לדבריו מתוס' עירובין (ה' ב') ד"ה שכתבו שם לחלק בין לחי לפס דאע"ג דלחי צריך להיות עליו שם לחי אבל בפס בחצר דהוי משום מחיצה כל כמה דסתם עדיף טפי ע"ש וא"כ ה"ה בצה"פ דהוי משום מחיצה וז"ב: