אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן שנח

סימן שנז

סעיף א. כל היקף וכו' אסרו חכמים לטלטל בתוכה יותר מד"א אם הוא יותר מסאתים אבל אם היא סאתים וכו'. ושי' הירושלמי עירובין (פ"ב ה"ה) דבית סאתים הוי דינו כיותר מב"ס דאסור וע' שי"ק שם בזה:

ש"ע שם. ובלבד שלא יהא ארכו יותר משנים ברחבו וכו'. ע' תוס' עירובין (כ"ה ב') ד"ה קרפף כתבי שם דאם רק אצל הפתח הי' יותר מע"פ שנים ברחבו אבל בשאר הקרפף ל"ה יותר אינו מזיק ע"ש וע"ע שם בתוס' הנ"ל דאינו מזיק אם הי' יותר מע"פ שנים ברחבו רק אם הי' ב"ס אבל אם הי' משהו פחות מב"ס מותר אפי' אם הי' הארכו יותר מע"פ שנים ברחבו ע"ש: סעיף ב. ומה נקרא מוקף לדירה זה וכו' או יפרוץ בה פירצה יותר מעשרה וכו'. ע' פמ"ג לקמן סי' שס"ג סק"ל העלה דגם אם יעשה צה"פ על גשר הנהר הוי עי"ז מוקף לדירה וע' מג"א סי' ת"א ע"ש אבל מש"ס עירובין (כ"ד ב') בהא דהקשה הש"ס שם וליעבד לחי אפתחא דשביל של כרמים דמגו דמהני לשביל של כרמים מהני נמי לרחבה וע' רש"י שם. ולד' הפמ"ג הנ"ל יקשה דלמה צריך למגו דהרי כיון דעושה צה"פ יהי' מוקף לדירה ע"י צה"פ ויהי' הרחבה בעצמה מוקף לדירה ומוכח מזה דלעשות מוקף לדירה צריך מחיצה שלימה ולא ע"י צה"פ אבל לפי' תוס' יש לדחות ע"ש ותבין וע' ריטב"א עירובין (כ"ה ב') גבי מעשה דבוסתנאי כ' דהא דל"מ מוקף לדירה רק מחיצה של יתר מי' אמות זה רק אם הכותל רחבה הרבה אבל אם כל הכותל אינו מחזיק רק י' אמות ועשה אותה מוקף לדירה מהני ע"ש:

מג"א סק"ח ד"ה חוזר וכו' ומה אם מכוין כדי לפנותו או אם עתיד לפנותו וכו'. ע' ש"ך יו"ד סי' ר"א סקצ"ב מחולק בסברא זו עם הפרישה ע"ש: סעיף ד. קרפף יותר מס' שנטע בו אילנות למעט וכו' ל"ה מיעוט וה"ה בחופר בו בור וכו'. ע' תוס' עירובין (כ"ב א') ד"ה בור כתבו דאם הבור עמוק י' טפחים הוי מיעוט ע"ש:

סעיף ז. טח טיט על מחיצות הראשונות וכו'. ואם היו מחיצות היקף לדירה רק הי' עלי' טל גביהם והמחיצות של העלי' שע"ג המחיצות התחתונות לא הוקפו לדירה דאסור לטלטל במחיצות העליונות כיון דהם לא הוקפו לדירה מ"מ מהני להו מחיצות התחתונות לזה דאפי' פתח ולבסוף הוקף מהני כיון דהתחתונות הוקפו לדירה ממש ע' תוס' עירובין (צ' ב') ד"ה ולשמואל וע' ריטב"א שם ותבין:

סעיף ט. קרפף יותר מב"ס שהוקף ונטע רובו אילנות וכו' אינם מבטלים הדירה אבל אם נזרע רובו הזרעים מבטלים הדירה וכו'. ואי הי' אילנות עם זרעים מעורבים יש לעיין אי אזלי' בתר האילנות ולא מבטל או בתר הזרעים ובטל הדירה י"ל דתלוי בפלוגתא דר"י ור"ש בירושלמי פיאה (פ"ג ה"א) ולר"י דהלכה כמותו ס"ל דדרך להכניס זרעים בין האילנות ע"ש וא"כ בכה"ג לא מבטל הדירה וצ"ע:

ע"ת סק"ח בשם הח"צ סי' נ"ט בגינה זרועה ערוגות ערוגות וכו' ול"א לבוד וכו'. ע' גוף תשו' ח"צ דאתי עלה משום דהיכי דמפסיק דבר ממשי ל"א לבוד ע"ש וע' ב"ב (ק"ג ב') בעי ר"פ מיפסק עפר וכו' וברשב"ם שם כ"ש בנתיים פחות מג"ט וכו' ע"ש ומוכח דלא כהח"צ דגם בכה"ג שייך לבוד וע' תוס' שבת (ק"א א') ד"ה הכי וכו' מפורש ג"כ דלא כסברת הח"צ ע"ש דלבוד שייך גם אם מפסיקין המים ע"ש ותבין וע' מש"ז לקמן סי' שס"ג סק"א מ"ש בדברי החכ"צ הנ"ל וע' ירושלמי פיאה (פ"ב ה"א) מפני שדרכן לזרוע ערוגות ערוגות וכו' וע' בפ"מ שם דמשו"ה הוי כל ערוגה שדה בפ"ע ע"ש ותבין ובגוף פרט זה אי נחשב כל ערוגה כשדה בפ"ע או ביחד כשדה אחת יש להעיר מש"ס ב"ק (נ"ח א') ותוס' שם ד"ה ל"ש וכו' וכפי הנראה שם פליגי בזה ר"כ ור"י ע"ש ולפ"מ דפסקי' כר"י הוי כולה שדה אחת ע"ש ותבין וע' ריטב"א עירובין (ח' ב') מבואר כהח"צ דל"א לבוד בהפסק דבר ממשי ע"ש וע' ב"ק (פ"א א') שארי' משארא לאדם לא שארי' משארא לבהמה ע"ש:

סעיף יא. קרפף יותר מב"ם שהוקף לדירה ונכנסו בו מים וכו'. ואם יש בהקרפף חפירה עמוקה ובתוכה פירות אי מבטלין הדירה ע' עירובין (כ"ד ב') מ"ד אכריא דפירי וכו' וברש"י שם מבואר דלא מבטלין הדירה וא"כ מותר לטלטל שם אבל בריטב"א שם כתב דמבטל הדירה ע"ש וע' תוס' עירובין (כ"ו א') ד"ה דבי תורי מחלקי בין פירות הראוים למאכל אדם לא מבטל אבל הראוים למאכל בהמה מבטל ע"ש:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה