חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן שמה
סעיף ב. איזה רה"י מקום המוקף מחיצות גבוהים י"ט וכו'. וע' ש"ס שבת (צ"ט א') דבור וחוליא שסביביו מצטרפין לי"ט והוי ע"ג החוליא ובתוך הבור רה"י וע' תוס' עירובין (ע"ח א') ד"ה אלא כתבו דאם מניח דף על החוליא ל"ה ע"ג הדף רה"י דמכוסות המחיצות ע"י הדף ואינו גבוה י"ט וע' מהרש"א שם בזה ובהא דאמרי' לעיל דהחוליא מצטרף עם הבור לי"ט ל"ד שיהי' החוליא סמוך להבור רק אפי' אם
היא רחוקה מהחפירה של הבור מ"מ אם יש בין שניהם י"ט הוי רה"י ע' ר"ן פ"ק דסוכה בזה:
מג"א סק"א ד"ה מחיצות וכו' ואם עושה ד' דיומדין וכו' כמו פסי ביראות הוי רה"י וכו'. ע' ירושלמי עירובין פ"ב ה"א דגם בזה"ז מותר בפסי ביראות בא"י ע"ש וע' הג"א רפ"ב דעירובין דגם להולכי ללמוד תורה מותר בפסי ביראות ע"ש והיא חידוש דין ול"נ כן מכל הפוסקים וע' תוס' דרע"ק פ"ב מעירובין מ"ד ג"כ דגם בזה"ז מותר וע' תוס' סוכה (ד' סוע"ב) ד"ה דיומדי מוכח דהא דצריך הדיומד טפח היא רק מדרבנן ומה"ת סגי במשהו ע"ש וע' פנ"י שם בזה:
מג"א שם עמוד גבוה י' ורחב ד' ואין בעיקרו ד' ל"ה תחתיו רה"י אלא ע"ג וכו'. ואפי' אין בהעמוד גופי' למעלה רחב ד' רק שמונח שם ברוחב דבר שמצטרף עמו לרוחב ד' הוי רה"י למעלה ואם מונח שם בשוה להעמוד סל וחפץ מונח בשולי הסל ובשולי הסל א"ב ד"ט אם הוא פחות מג"ט לגובה העמוד הוי ג"כ כרה"י אבל אם הוא למטה מג' מגובה העמוד תליא בדין חורי רה"י אי נימא בכה"ג חוקקין להשלים ע' כ"ז תוס' עירובין (ל"ג ב') ד"ה ורבי וכו' ע"ש:
מג"א סק"ב ד"ה חורים. ואפי' הם למטה מי' וכו'. ע' נת"ח הקשה על המג"א מתוס' עירובין (צ"ח) ד"ה ומשתמש וכו' דמבואר להיפוך ע"ש אבל לפמ"ש האהעו"ז לקמן סי' שנ"ג דאף אם נימא דחורי רה"י למטה מי' הוי רה"י זה רק לענין דחייב הזורק מרה"ר לתוכו כמו בזורק מרה"ר לרה"י אבל לטלטל בתוכן אסור אליבא דכ"ע דהרי נפרץ במלואו לרה"ר ע"ש א"כ מיושב קו' הנת"ח מתוס' עירובין הנ"ל דלהשתמש באמת רק עד י"ט התחתונים מותר אבל באמת המג"א סי' שנ"ג אינו סובר כן רק ס"ל דמותר גם להשתמש שם ועליו ק' כנ"ל ובגוף הפלוגתא דמג"א ועי"ש בדין חורי רה"י למטה מי' אי הוי כרה"י יש להביא מהש"ס שבת (צ"ט ב') בע"מ ר"מ מרבא עמוד ברה"ר גבוה י' ורחב ד' וזרק ונח ע"ג מהו וכו' א"ד כיון דממקום פטור קאתיא לא וכו' מחט נמי א"א דלא מדליא פורתא דאית לי' מורשא וכו' וברש"י שם ד"ה דאית לה כ' דאית לה לסלע מורשא נמוך מי' וכיון דכולה גבוה י' בר מההוא מורשא ואיהו ל"ה מקום חשוב הוי לי' חורי רה"י ע"ש והרי בע"כ מוכח מהש"ס דגם למטה מי' הוי חורי רה"י כרה"י וכהמג"א והוא ראי' ברורה וע' לקמן סי' שנ"א במג"א סק"ה ובהגהות יא"פ שס אי בחורי רה"י להוי רה"י צריך שיהי' רוחב ד' ע"ש בזה:
טו"ז סק"ב ד"ה וי"ב וכו'. משמע דעובי המחיצות הם נמדדים עם החלל וכו'. ע' רש"י עירובין (פ"ו סוע"א) ד"ה קורה מוכח בהדיא שי' רש"י דעובי המחיצות מצטרפין לד' ע"ש וע"ע שבת (ק' רע"א) חילקה במחצלת פטור וכו' ע"ש ומוכח ג"כ דמצטרף וע"ע מנחות (ל"א א') ממשנה כלים השידה נמדדת מבפנים וב"ה אומרים וכו' ע"ש מוכח דתלוי בפלוגתא דב"ש וב"ה התם ע"ש ותבין וע"ע ירושלמי שבת פי"א ה"ב אר"י עומד והחלל מצטרף בארבעה והוא שיהא העומד רבה על החלל וכו' ע"ש וע' ק"ע שם ומבואר כן אבל לפי' הפ"מ אין ראי' וע' מרה"פ שם בזה:
סעיף ו. אפי' כלי כגון תיבה או מגדל או כוורת וכו' הוי רה"י. וע' ירושלמי סוכה פ"ב ה"ד דכלי שהוא רה"י יכול בשבת להפכה ולבטלה מרה"י ע"ש:
מג"א סק"ד ד"ה אפי' כלי וכו' וכלי שאין גבוה י' העומד ברה"ר אין לו דין כרמלית אלא הוי כמו רה"ר דאין כרמלית בכלים וכו'. ע' תוס' ב"ב (נ"ו רע"א) ד"ה אבל וכו' מבואר דרק אביי ס"ל דאין כרמלית בכלים אבל רבא חולק שם על אביי וס"ל דאין חילוק בין כרמלית המטלטל לבין כרמלית שאין מטלטל ע"ש וצ"ע לחלק בין איסורי שבת לשא"ד דהתם וע' מג"א לקמן סי' שנ"ה ומחצה"ש שם דאע"ג דאין כרמלית בכלים מ"מ אם הכלי עומד בכרמלית לכ"ע גם הכלי נחשב כרמלית ע"ש וע' ריטב"א עירובין (כ' ב') כ' דאע"ג דאין כרמלית בכלים ה"מ היכי דהכלי היא תלושה וקלה אבל אם היא כלי כבידה וקובע לה מקום לא בטל לגבי רה"ר ויש לה דין כרמלית ע"ש וע' תוס' שבת (י"א ב') ד"ה אלא וכו' כתבו דאע"ג דאין כרמלית בכלי האי גת כיון דמחובר לקרקע ל"ש כלי ע"ש וצ"ע דזה רק שי' ר"א בש"ס ב"ב (ס"ו) דכלי המחובר לקרקע בטל שם כלי מינה אבל אנן פסקינן שם כרבנן דלא בטל שם כלי במחובר לקרקע לבד ולהנ"ל י"ל הכונה דהוי כלי כבדה ומשו"ה לא בטל לרה"ר ולאו במחובר תלוי הדבר אבל לפמ"ש בשם המג"א סי' שנ"ה דהיכי דהכלי עומד בכרמלית גם הכלי יש לה דין כרמלית ורק לרה"ר בטל הכלי וא"כ התם בשבת (י"א) י"ל דה"פ אי ברה"ר תנינא ואי ברה"י תנינא אלא לאו כרמלית וכו' הכונה דהגת עומד בכרמלית ומיושב קו' תוס' הנ"ל ודו"ק וקצרתי:
סעיף ו. איזהו רה"ר רחובות ושווקים הרחבים ט"ז אמה וכו'. ע' מהרש"א ב"ב (פ"ג א') כ' דט"ז אמה של רה"ר הוי אמות שוחקות ע"ש וצ"ע מנ"ל זאת להקל:
סעיף י. כ"ד שהוא ברה"ר אם אינן גבוהים ג"ט וכו' והוי רה"ר וכו'. ע' טו"ז ומג"א לקמן סי' שנ"ד סק"א דהיכי דאין דורסין עליו כלל אפי' בפחות מג"ט לקרקע יש לה דין מקום פטור והכא הטעם משום דפעמים דורסין עליו ע"ש בשם ריטב"א עירובין (צ"ד) וע' מחצה"ש סי' שנ"ה ס"ק י"ד וע' ריטב"א עירובין (צ"ט ב') דבד"ז מחולקים רש"י ותוס' שם ע"ש: ש"ע שם. ואם הוא גבוה ג' וכו' הוי כרמלית וכו'. ע' ירושלמי יבמות (פי"ב) ובפ"מ שם הוכיח דגם רה"י גמור אם שכיחי רבים שמה נעשה כרמלית ע"ש וע' שבת (צ"ו רע"ב) ורש"י שם ד"ה מחנה לוי' וכו' שהי' רבים מצוין אצל מרע"ה וכו' וצ"ע:
ש"ע שם. ואם אינו רחב דע"ד הוי מקום פטור וכו'. ע' מהרש"א גיטין (ע"ז סוע"ב) כ' דל"ה מקום פטור רק אם הוא גבוה עשרה ואפי' אינו רחב דע"ד ע"ש ודבריו תמוהים:
מג"א ס"ק י"ב ד"ה שלפני העמודים. אבל בין העמודים נידון כרה"ר אפי' אין רחבים י"ג ושליש כיון שרבים בוקעין בהם הוי רה"ר וכו'. ע' תוס' עירובין (ו' ב') ד"ה וכ"ת כתבו דאפי' אם העמודים נתונים זה שלכ"ז ולא ניחא ההילוך כלל לבני רה"ר לעבור בתוכם הוין ג"כ רה"ר דאי עומדים זכנ"ז לכ"ע הוי רה"ר ול"ה בי' פלוגתא ע"ש:
סעיף טז. גג הבולט על מחיצות הבית וכו' הוי כרמלית וכו'. ע' תוס' עירובין (פ"ד ב') ד"ה גג כתבו דגג דהוי כרמלית מ"מ גריעא משאר כרמלית כיון דתוכו הוי רה"י ומשו"ה אפי' אין גבוה י' ורחב ד' דהוי כרמלית אפי' עומד ברה"ר מ"מ אם יש סולם מהחצר הסמוך להגג נעשה הגג ג"כ רה"י אף דבשאר כרמלית ל"מ זאת ע"ש אבל מדברי רש"י שם סוע"א ל"נ כן: