אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן שלט

סימן שלז

סעיף ד. אין דנין וכו'. נ"ל דזה רק בדבר שי"ב טו"ת לתובע ונתבע אבל אם אין בו טענות כלל לא מקרי דין כלל ול"ש בזה שמא יכתוב הטענות כמ"ש במג"א כאן ומותר בכה"ג לומר להמחזיק שיחזיק בתפיסתו אבל אם הי' הענין בכה"ג דהי' מהני תפיסה והוא התפיס בחול יותר מהמגיע לו אם מותר לומר להתופס שיחזיר המותר מה שאין לו טענה עליו או די"ל דבזה הוי דין לענין מה שתפוס דהוי שלו ע"י התפיסה וזה הוי דין גמור או י"ל דכיון דאין אומר כלום על מה שמוחק בו רק על מה שתפוס יותר מותר וזה י"ל דתלוי בפלוגתא דר"ח ורא"ש ב"ק סופ"ק לענין תפיסה בקנס ע"ש וע' ש"ס ב"ב (צ"ד רע"ב) ורשב"ם שם ד"ה משום וכו' כ' דמאחר שמתחיל למעט ומניח קצתן מחזי כאלו מטיל המותר בידים וזורען במתכוין וכו' ע"ש ונראה דהוא כסברת ר"ת הנ"ל אבל הרי התם הוא רק אליבא דר' יוסי ות"ק פליג שם וא"כ לדידי' ל"ה דין וצ"ע:

שם. ולא מקדישין וכו'. ע' ש"ס שבת (קמ"ח ב') דהקדש עילוי דרבנן מותר להקדיש בשבת וכו' ע"ש ומזה נראה דאם נולד לו בכור בשבת דמצוה להקדישו כמבואר ביו"ד סי' ש"ה סעי' א' מותר להקדישו בשבת וע' תוס' בכורות (נ"ח) גבי מעשר כה"ג ע"ש ושמעתי דבספר חרדים אוסר להקדישו בשבת וצ"ע:

ואם יכול להקדיש מע"ש שיחול ההקדש בשבת ע' ירושלמי דמאי פ"ז ה"ד פליגי בזה וע' ריטב"א יבמות (צ"ג) ואם יכול לפדות הקדש מע"ש שיחול הפדי' בשבת ובע"ש יהי' עוד קודש ע' עירובין (ל"ו א') היום קודש ולמחר חול וברש"י שם ומבואר שם דמותר ע"ש וע' ספר או"ח החדש חקר כה"ג לענין קידושין שיובטלו בשבת אי מותר וראייתו הוא רק לר"א אבל לר"י הוי כאשתו לכ"ד וכיבמות (ק"ח) וא"כ הוי כמו גירושין. ויש להעיר מיומא (י"ג ב') לחדא מגרש ע"מ שתמותי חבירתך ולחדא ע"מ שאכנס לביהכ"נ ביוה"כ (וכמ"ש רש"י שם) ואם יראה שתמות עייל לביהכנ"ס ע"ש אבל למ"ש תוס' שם דמשום דאין שבות במקדש התירו שם גם מכאן אין ראי' ע"ש ותבין וע' תוס' סוכה (מ"ג סוע"ב) ד"ה והביאו מוכח דמותר ליתן לחבירו מתנה מע"ש וחבירו יזכה בו בשבת ע"ש אבל לפמ"ש מג"א סי' ש"ו סקט"ו דלצורך מצוה מותר ליתן בשבת אין ראי' ויש לחקור אם מותר להלות לחבירו מעות על משכון בתנאי שאם לא יתן לו חזרה המעות עד זמן פלוני יהי' קנוי להמלוה המשכון והזמן המוגבל כלה בשבת אי הוי זאת כקונה בשבת או נימא דהוי למפרע שלו מעת שנתן לו המעות. והדבר מבואר בש"ע לקמן בסי' תקל"ט סעי' ז' דאסור בכה"ג והי"ח שם הוא רק דכ"א יעשה כן אבל הכא מדינא אסור ע"ש ותבין וע' ש"ס תמורה (כ"ט ב') כגון דיהבה מעיקרא כגון דשויא אפותיקא ואמר לה אם עד יום פלוני יהיבנא לך זוזא מוטב ואם לאו טלה באתננך וברש"י שם כ' הלכך כי מטא זמנא ולא יהיב לה זוזי איגל"מ דדידה הוי וכו' ע"ש ומבואר להיפוך דהקנין הוי למפרע מעת ההלואה וע' רמ"א חו"מ סוס"י רי"א בשם הראב"ד כה"ג אבל התם הרי מיירי דעשה לו שט"מ עכשיו ורק השליש לו בתנאי ואם לא קיים התנאי הוי ממילא שלו מכח השט"מ וצ"ע לדינא:

ש"ע שם. ולא מפרישין תו"מ וכו'. ע' רז"ה ורמב"ן סופ"ק דביצה מחולקים אי מותר להפריש תו"מ בשבת בשבלין דהרי בשבלין עדיין לא נתחייב בתו"מ ע"ש ויהי' נ"מ אם מותר להפריש חלה קודם גלגול העיסה ויהי' תלוי בפלוגתא דרז"ה ורמב"ן הנ"ל וע' רש"ש יומא (פ"ה) הוכיח דאע"ג דבנגמר הלישה ביו"ט מותר להפריש חלה ביו"ט אבל בשבת אסור גם בכה"ג ול"ה בזה שבת כיו"ט ע"ש:

מג"א סוס"ק י"א ד"ה האלמנה וכו' שאפי' היו הנשואין ביום ה' אסור לו לבא עלי' בשבת וכו'. ע' שו"ת מו"ר מהרש"ם ז"ל ח"ג סי' של"ג העלה בגרושה כה"ג להקל לטבול טבילה ראשונה בעש"ק בלילה ע"ש:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה