חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן שכח
מג"א סק"א ד"ה והשואל וכו' והנשאל הר"ז מגונה שהי"ל לדרוש ברבים שהוא מותר וכו'. והרב שדורש בעיר הדינים וכיו"ב שידעו מה לעשות נקרא צדיק יסוד עולם ע' ש"ס גיטין (ס"א א') וברש"י שם:
סעיף ג. כל מכה של חלל וכו'. ע' מד"ר ר"פ האזינו מוכת דמי שי"ל מיחוש באזנו וצריך לעשות לו איינשפריצונגען מקרי חולי שיב"ס ומחללין שבת ע"ז ע"ש. וע' חי' רש"ש יומא (פ"ה א') האריך להוכיח דאע"ג דרק לחולי שיב"ס מחללין שבת מ"מ אם כבר חילל שבת על החולה שהי' בו סכ"נ מותר לחלל עליו עוד אפי' בדבר שא"ב סכ"נ וכהא דמנחות (ע"ב) שא"ה שכבר דחתה שחיטה את השבת וכן אם סופו שיתחלל עליו השבת בדבר שי"ב סכ"נ מותר לחלל עליו כעת אפי' דכעת א"ב סכ"נ וכן אם בשבת הבאה נצטרך לחלל עליו השבת בדבר שי"ב סכנה גם בשבת זה מותר לחלל עליו אפי' אם א"ב עוד סכ"נ ע"ש באורך וע' ש"ס סוכה (מ"ג ב') לא מוכתא מלתא אמרי לולב הוא דקדחי וכו' וברש"י שם ד"ה לאו מוכחא מלתא וכו' ראי' לדבריו ע"ש. ונ"ל דחולה שהי' בו סכ"נ ובאותו יום הוטב לו והרופאים אומרים שנחלץ מהסכנה מ"מ מותר לחלל שבת עליו וראי' מתוס' חולין (ט"ו ב') ד"ה שכתבו שם דרגילות הוא שיחזור אותו היום לחליו ע"ש וע' ב"י יו"ד סי' רס"ב בשם מהרי"ק דתינוק שהי' חולה והזיע בסכ"נ ונתרפא ואח"כ באיזה ימים הזיע עוד הפעם אבל לא בסכ"נ ממתינין לו ז' ימים מחולי הב' משום דלא נחלץ עדיין מתולי הראשון ע"ש:
סעיף יב. הג"ה. וי"א וכו' ע"י שינוי עושה ע"י שינוי וכו'. ע' תוס' שבת (קל"ג ב') ד"ה לועס וכו' מבואר כשי' י"א הללו ע"ש אבל מ"מ הרי התם ביולדת מיירי ואינו ראי' מזה לשאר חולי שיב"ס וכמ"ש לקמן המג"א סי' ש"ל בשם הה"מ דא' מאלף מתים אבל ע' ירושלמי עירובין פ"י ה"ב בתינוק של סכנה מותיב לי' חברי' אם בתינוק של סכנה יביאו ביד א"ל ביכול להביאו דרך היתר וכו' ע"ש וע' ק"ע ופ"מ שם ומבואר כדעת הי"א כאן עיי"ש ותבין:
סעיף יג. כל הזריז וכו' בדבר שיבסכ"נ וכו'. וע' ש"ס יומא (פ"ד ב') ורש"י שם דאם ננעל הדלת בפני התינוק ויש חשש שמא יבעת התינוק ויסתכן מותר לשבור הדלת בשבת מחמת זה ע"ש:
סעיף יט. חולה שאב"ס מותר בבש"ע. ע' תשו' הרשב"א שבב"י יו"ד סי' קכ"ג דכל איד"ר אסור לחושאבסכ"נ רק בש"ע מותר משום דכל איסור בש"ע היא משום חתנות ותלוי גם בדעת אחרת ומשו"ה התירו בו ע"ש וא"כ נראה דגם פת עכו"ם מותר לחולי שאב"ס וע' מג"א לעיל סק"ט ונת"ח שם בענין סתם יינם אי מותר לחולי שאב"ס ע"ש. להנ"ל יש לצדד דכיון דהאיסור הוא משום חתנות ותלוי גם בד"א כמו בש"ע וצ"ע וע' תוס' גיטין (ת' ב') ד"ה אע"ג חקרו אי בחשאב"ס דנעשה ע"י עכו"ם אי ג"כ אסור להרבות או דבכה"ג מותר להרבות ע"ש:
סעיף כ. אין נותנין יין לתוך העין וכו' ואם אינו פותח מותר וכו'. ט' חי' אנ"ש שעל גליון תר"י סופ"ו דברכות דהיכי דודאי לרפואה עביד גם בלא עמוץ ופתח אסור ע"ש:
מג"א סקל"ג ד"ה ה"ז מותר דמלשאצל"ג דרבנן ובמקום
צערא ל"ג וכו'. וי"ל דאפי' א"ל צער רק הוא בוש לילך כזה בשוק ג"כ מותר דכיון דמשום צערא מותר ובושה אין לך צער גדול מזה וכמ"ש תוס' שבת (נ' א') ד"ה בשביל ע"ש וי"ל דתלוי בפלוגתא דר"י ור"ה בסוטה (ח' ב') ע"ש ותבין: