אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן שיד

סימן שיג

מג"א סק"ג העושה נקב בקרקע הבית וכו' חייב משום בונה רשד"מ וכו'. ע' רש"י שבת וחי' הר"ן שבת על האלפסי רפ"ג גבי ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ כ' שם דבמכוין לעשות חריץ חייב דהוי תולדה דחורש או בונה ע"ש והכונה דאם הוא בשדה הוי חורש ובבית הוי בונה שוב נזכרתי דכן מבואר בשבת (ע"ג ב') עי"ש וע' ר"ן לאלפסי שבת סופכ"ג דאם ל"ה הקרקע שוה וממחק אותה שיהא שוה חייב משום בונה כמו בהי' לה גבשושית ונטלה ע"ש וי"ל דרש"י שם חולק עליו בזה ע"ש ותבין וע"ע בחי' רש"ש ליומא (פ"ה ב') העלה דהא דחייב משום חורש או בונה זה רק אם הי' צרורות דקות דבטלי אגב ארעא אבל אם הי' אבנים גדולות מוטלים כמו בנפל החומה ונטל האבנים בשבת א"ת משום חורש או בונה ע"ש:

מג"א סק"ה ד"ה ודוקא וכו' אבל פס"ר במידי דרבנן ס"ל להת"ה דמותר וכו'. ע' ב"מ (ל' ע"א) הכניסה לרבקה ודשה כשירה בשביל שתניק ותידוש פסולה וכו' שא"ה דכתיב אשר לא עובד בה מ"מ א"ה אפי' רישא נמי וכו' והמפורשים תמהו דמאי לשון א"ה וגם מה דומה רישא דלא נתכוין רק להנקה לסיפא דמכוין גם לדישה ולשי' התה"ד שכ' המג"א י"ל דהרי באמת גם ברישא דלא נתכוין רק להנקה מ"מ כיון דהאם דשה בע"כ גם הולד דשה והוי פ"ר אבל הי' סבור דהוי רק דרבנן והוי פ"ר בדרבנן הי' ניחא אבל כשמתרץ שא"ה דא"ק אשר לא עובד בה מ"מ והוי מה"ת שפיר קשה א"ה רישא נמי דהרי הוי פ"ר בדאורייתא ויהי' ראי' להתה"ד אבל לפמ"ש הח"ס או"ח סי' ק"מ דבשאר איסורים לכ"ע מותר פ"ר בדרבנן א"כ גם המג"א מודה ולאו ראי' אבל בתוס' בכורות (כ"ד ב') ד"ה והיינו וכו' מבואר דפ"ר אסור בדרבנן ע"ש והתם לא מיירי באיסור שבת ע"ש וע' תוס' שבת (ק"י סוע"ב) בזה:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה