אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן שיא

סימן שי

טו"ז ס"ק ב' ד"ה דטלטול וכו' נראה דאסור לדחוף ע"י קנה דבר שהוא מוקצה וכו'. ע' באה"ט סי' ש"ח סקל"ד ומש"ש בזה וע' ירושלמי עירובין (פ"א ה"ד) רב אזיל לחד אתר חמא חד מבוי שירותא בלחיא יהב לה בחיטרא ואפלה וע' בק"ע ופ"מ שם ומוכח מזה דלא כהטו"ז ומותר ע"י דבר אחר ליגע וצ"ע אבל בגוף הדבר י"ל דתלוי בפלוגתא דהר"י ור"ת ור"ן בע"ז פ"ה לענין יי"נ דלשי' רש"י שם דמגע ע"י ד"א הוי מגע וא"כ בנ"ד אסור אבל הר"ן שם הביא מדברי ר"ת דשגע ע"י ד"א לא מקרי מגע רק כחו ע"ש וא"כ כחו במוקצה לא מצינו לאסור וז"ב:

סעיף ב. מת שהסריח בבית ונמצא מתבזה בין החיים וכו'. ואי שייך במת קטן מתבזה ע' או"ח לקמן סי' תקכ"ו מג"א סק"ד פליגי בזה הרש"ל וב"ח ומג"א ע"ש:

מג"א סקי"ג ד"ה לומר לעכו"ם וכו' דשבות דלית בי' מעשה הוא וכו. והוא לשון המרדכי בעל דיעה זו ברמ"א וע' מחצה"ש ביאר דכיון דאין הישראל עושה בעצמו האיסור רק מצוה לעכו"ם הוי רק אמירה לעכו"ם הוי שבות דלי"ל מעשה ע"ש וע' ברי"ף פ' ראד"מ והובא בב"י יו"ד סי' רס"ו במה שחולק עם הבה"ג דס"ל בפי' דברי הש"ס עירובין ולא שאני לך בין שבות דאית בי' מעשה לשבות דלית בי' מעשה דהיינו אמירה לעכו"ם הוי שבות דלית בה מעשה והרי"ף וכל הפוסקים דתו ד' בה"ג דגם שבות דאמירה לעכו"ם והעכו"ם עושה עי"ז הוי ג"כ שבות דאית בה מעשה וכן נפסק שם בש"ע ע"ש והכא פסק הרמ"א בפשי' כמרדכי דהוא כדברי בה"ג דהוי שבות דלית בי' מעשה אבל באמת לק"מ דהכא דהוא רק טלטול המת בעלמא גם הרי"ף ודעימי' יודו דאמירה לעכו"ם בזה הוי שבות דלית בי' מעשה ורק התם דיעשה העכו"ם מלאכה גמורה חולק הרי"ף הנ"ל אבל לפ"ז יקשה בקו' הר"ב שהביא המג"א דא"כ לישתרי לומר לעכו"ם לקבור מת בשבת ולהנ"ל הרי בכה"ג הוי שבות דאית בי' מעשה ומה מדמה לטלטול וי"ל עפ"ד הרשב"א שבת (ק"ו) דקבורת מת בשבת הוי מלשאצל"ג ע"ש והדברים עתיקין ושפיר הקשה ודו"ק:

טו"ז סק"ד ד"ה אבל וכו' וח"א תי' וכו'. ע' כפ"ת לסוכה (ל"ו ב') תי' כן ע"ש:

מג"א סקי"ד ד"ה ואסור לטלטל וכו' ומ"ש בש"ך יו"ד סי' שע"ב דהוי דרבנן לא דק וכו'. ע' פנ"י סוכה (כ' א') הוכיח באורך כשי' הש"ך דהמשכת הטומאה הוי רק מדרבנן ולא כהמג"א ע"ש:

סעיף ח. הלכך קש שע"ג המטה וכו' מנענעו בגופו וכו'. ע' ירושלמי שבת פ"כ ה"ה מבואר דרק מנענטו בגופו מותר אבל באצילי ידיו דרך שינוי אסור כמו כדרכו בידיו ע"ש וע' בא"א מהגה"ק מבוטשאטש ז"ל כ' מעצמו כן ולא הביא מזה ע"ש:

ש"ע שס. ואם הניח עליו מבעו"י כר או כסת וכו'. ע' ירושלמי שביעית (פ"ט ה"ז) ור"ש שם מוכח דלא בטל הקש להכר רק אם ישן עליו פ"א ע"ש:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה