חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן שא
טו"ז סק"ב ד"ה או וכו' דאם הולך אצל תלמידו שצריך לו וכו'. ע' מנחות (ז' א') מבואר דאם הולך אצל תלמידו ללמוד סגולה שיזכור לימודו ע"ש וע"ע תענית (ז' א') ורש"י שם מבואר כהטו"ז ע"ש:
טו"ז סק"ג ד"ה אבל וכו' וק' למה לא חשבה עולא וכו' שהתירו סופן משום תחילתן וכו'. ע' תוס' עירובין (מ"ג ב') ומיושב קו' הטו"ז ע"ש ותבין: מג"א ס"ק כ"ו. ועסוס"י ב' דמדת צניעות שלא לילך כלל יחף וכו'. ע' רש"י שבת (קכ"ט א') נראה דדוקא בחוץ אסור ע"ש:
מג"א סקכ"ז ד"ה אבל וכו' דלא מצינו דמותר לישא תכשיט בידו כו'. ע' תוס' עירובין (ס"ט א') ד"ה כאן מבואר כן ע"ש:
באה"ט ס' ק' י"ח. וזקנים שמנענעים גופם וכו' אבל אם הזקין כ"כ שא"א לילך זולת המקל וכו'. ע' חולין (כ"ד ב') עד שיזקין וכמה אר"א אר"ח עד שירהת וע' ברש"י שם כ' ידיו ורגליו מחמת תשות כח ע"ש ואולי גם בנ"ד אם הגיע לזה מותר:
מג"א סקנ"ו ד"ה ואפי' בח"ח וכו' והב"י סי' של"ו וכו' וא"כ לק"מ וכו'. ע' מש"ז או"ח סי' תרכ"ט כ' דהא דרב דכ"מ דאסור מפני מ"ע גם בח"ח אסור זה רק אם יחשדוהו שיעבור על ל"ת בקו"ע אבל אם החשד יהי' שעובר עליו בשוא"ת אז מותר בח"ח ע"ש וממילא י"ל דאע"ג דהוא אי"ד מ"מ אם הוא רק איסור עשה ל"ש בזה הא דרב דהרי החשד יהי' בשוא"ת וא"כ במו"מ אפי' נימא דהוי מה"ת מ"מ הרי ל"ה רק איסור עשה ול"ש למגזר בי' בח"ח ול"ש הא דרב בזה וא"כ מיושב קו' הש"ג ודו"ק:
סעיף מו. ש"ע. בגדים השרוים במים אסור לנגבם סמוך לאש וכו'. מקור ד"ז הוא במרדכי בב"י כאן וכן מצאתי הדין בירושלמי שבת (פ"ג ה"ב) ע"ש ושם מוכח הטעם שמא יחתה וע' פ"מ שם בזה וע' מג"א כאן ס"ק נ"ז לא כתב כן וכ' טעמים אחרים ולטעם הירושלמי הנ"ל גם במקום שאין היס"ב אסיר: סעיף מח. ש"ע. מסתפק אדם באלונתית וכו'. ע' מג"א סי' ש"כ סקי"ט וא"ר שם בזה:
מג"א ס"ק נ"ח ד"ה ואסור וכו'. ומיהו י"ל כיון דל"ג חכמים שרי וכו'. ע' ב"י לקמן סי' שכ"ו שנחלק בזה הסברא הגמי"י והב"י ע"ש וע' מג"א סי' ע"ט סקט"ו ומג"א סי' תרכ"ט סקכ"ב ע"ש וע' ירושלמי שבת (פ"ב ה"א) משלחת זאבים היתה ולא עמד בי"ד וביטל וכו' ובק"ע ופ"מ שם מבואר שם כמ"ש המג"א כאן בשם הב"י סי' י"ג ע"ש: