אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן רעג

סימן רעא

מג"א סק"ה וכו'. אך אם יצא ממקומו בנתיים צריך לקדש שנית וכו' ע' כנה"ג הגה"ט כאן כ' דהא דאין קידוש אלא במקום סעודה הפירוש רק דיאכל במקום שמקדש ואם יצא בנתיים וחזר למקומו לסעודה ואכל שם יצא ע"ש וכן מצאתי בספר יד מלאכי בסוף הספר הובא דברי הכנה"ג הנ"ל ע"ש ולפ"ז בדינו של המג"א א"צ לקדש שנית ומצאתי בטור או"ח סי' תע"ג כ' שם דיביא עצמו לידי חיוב נטילה לטיבול ראשון שיצא לסוך מים ע"ש ולדעת המג"א כאן יקשה הרי א"כ יצטרך לקדש שנית דל"ה קידוש במק"ס ובע"כ דס"ל כהנה"ג הנ"ל דכיון דחזר למקומו הוי קבמ"ס וזה ראי' חזקה אבל בחי' הר"ן שבת שעל האלפסי פ' כ"כ (דף קי"ט) מבואר כהמג"א ע"ש וע' מנחות (צ"ג סוע"ב) במקום שסומכין שוחטין שתיכף לסמיכה שחיטה מ"ק וכו' וברש"י שם דליתני תיכף לסמיכה שחיטה ואנא ידענא דבמקום שסומכין שוחטין וכו' ע"ש ולדברי הכנה"ג דהפי' במקום הוי אפי' הפסיק רק אם יחזור למקומו א"כ מהא דבמקום שסומכין שוחטין לא ש"מ שתיכף לסמיכה שחיטה רק דיבא חזרה למקומו ומוכח בע"כ דהיכי דנקט במקום הכונה שלא יפסיק בנתיים כלל וכמ"ש המג"א וכן מוכח בתוס' פסחים (ק"ג ב') סוה"ד רב אשי כתבו שם ומ"מ חשוב קידוש במ"ס דלענין זה ל"ה הפסק האגדה וכו' ע"ש ומוכח דלולא זה הוי הפסק חשוב דלא ליהוי קידוש במ"ס וכהמג"א ועוד צ"ע בזה:

סעיף ד. ש"ע. יכול אדם לקדש לאחרים אע"פ שאינו אוכל עמהם וכו'. ואם הוא רוצה ג"כ לצאת בקידוש הזה מ"מ יכולין השומעין לשתות מכוסות שלהם קודם שישתה המקדש ול"ש בזה הא דלעיל סי' קס"ז סעי' ט"ו דאין המסובין רשאים לטעום עד שיטעום הבוצע דזה שייך רק בסעודה ולא בקידוש וכ"כ תוס' פסחים (ק"ו א') ד"ה דהוי ע"ש:

טו"ז סק"ד. ע' מש"ז כאן הוכיח מהמרדכי שהובא בב"י כאן דכמו דהמחויב מדרבנן אינו מוציא המחויב ד"ת כ"כ המחויב מי"ג מידות אינו מוציא את החייב ד"ת ע"ש והדבר מוכרח מירושלמי חלה פ"ד סוה"ב ע"ש ותבין:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה