אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן רסט

סימן רסח

סעיף א. ש"ע. נוהגין לקדש וכו' אלא מטעימו לקטן עד דאין קידוש אלא במ"ס וכו'. ע' ב"י הובא דברי הרא"ש ר"פ ע"פ ב' דיעות אי הא דא"ק אלא במ"ס הוי מה"ת או רק מדרבנן והרא"ש כ' דמלשון הש"ס אין קידוש אלא במקום סעודה מוכח דהוי מה"ת ע"ש וי"ל עפ"ד הש"ס זבחים (נ"ו ב') ותוס' שם בהא דנאכלין אלא עד חצות ע"ש אבל מ"מ בכמ"ד מצינו דגם בדרבנן נקט לשון זה ומ"מ לשון זה משמע לעיפובא גם בדיעבד וע' ש"ס ברכות (מ"ח ב') דייק שם דמדקאמר אין אומרה אלא בנחמה מוכח דהוי לעיכובא ואפי' בדיעבד לא יצא ע"ש וע' כה"ג ר"ן בשם הרמב"ן פ' ע"פ דייק מדקאמר עד שיהא אדום מוכח דאפי' בדיעבד לא יצא בלבן ע"ש אבל שם פליגי הפוסקים עליו וע' לקמן סי' רע"ב בזה:

מג"א סק"א ד"ה מטעימו וכו' אע"ג דאסור להאכיל קטן איסור בידים וכו' אבל קידוש אינו אלא איסור עשה וכו'. ע' תוס' פסחים (פ"ח א') ד"ה שה מבואר שם דאפי' איסור עשה דשלא למנויו אסור להאכיל לקטן ע"ש ודלא כהמג"א בשם מהר"מ אבל מ"מ לפמ"ש תוס' שם לתרץ דרק היכי דליכא בזה צד מצוה רק רוצין להאכילו נו"ט אסור אבל משום מצות חינוך שרי להאכילו בידים ע"ש וא"כ ה"נ דמכוין למצוה להוציא האורחים שא"ל לקדש שרי ול"ק קו' המג"א:

מג"א שם. וב"ח כ' ליתן לקטנים שלא הגיעו לחינוך וכו' דאי יהיב לקטן כזה הוי ברכה לבטלה וכו'. וכן מצאתי בריטב"א עירובין (מ' ב') ע"ש:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה