אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן רכה

סימן רכד

דין ברכת שהחיינו. ואם בברכת שהחיינו אמרי' ספק ברכות להקל ואסור לברך מספק מחולקים בזה הב"י או"ח והגהות מהרל"ח סי' תל"א ע"ש וע' ב"ח או"ח סי' כ"ה בזה וע' ב"י או"ח סי' תרמ"ג דבברכת שהחיינו א"צ לברך עובר לעשייתו ע"ש:

מג"א סק"י ד"ה אם בירך וכו' כגון תאנים לבנים ושחורות הם ב' מינים וכו'. ע' רמ"א יו"ד סי' רצ"ה דלבנים ושחורות הוי מין אחד וי"ל דהכא משום דחלוקין גם בטעמם וע"ע כריתות (כ' א') מחולק בזה הס"ד והמסקנא דלהס"ד הוי מין א' ולמסקנא הוי ב' מינים ע"ש וע' תוס' כתובות (מ"ט ב') ד"ה הא וכו' כתבו שני מיני עורבין הם אלא אחד לבן ואחד שחור וכו' ע"ש ומבואר כהמג"א וע' תרומות פ"ד מ"ח מוכח דפליגי בזה ר"א ור"י ע"ש וצ"ע דסותרים קצת שיטתם לש"ס כריתות ע"ש ותבין וע' ירושלמי חלה (פ"א ה"א) אלו מ"ד תאנים שחורות אלו שמא אינו מותר בלבנות שחורות אמר לבנות ל"א וכו' ע"ש וי"ל וע"ע ירושלמי ערלה (פ"ג ה"א) ובפי' רידב"ז שם בזה. ואם הם מין א' רק שגדלים מזה המין גדולים וקטנים מ"מ הוי מן אחד לענין שהחיינו וע' רש"י סוטה (י' א') ד"ה קארי ובוצינא וכו' מין א' היא אלא שאלו גדולים ואלו קטנים וכו' ע"ש וע' ב"ק (ל"ז א') נראה דפליגי בזה וי"ל ואם המה מין אחד רק שמדינה אחת מוציא אותם רעים ומדינה אחת מוציא אותם טובים אי הוי עי"ז ב' מינים לכאורה מרמ"א חו"מ סי' קנ"ו וסמ"ע שם ס"ק כ"ג מוכח דהוי ב' מינים ע"ש אבל בש"ס ביצה (ז' רע"א) לא משמע כן ע"ש:

מג"א סקי"ג ד"ה ב"פ בשנה. וכ"מ בברכות (ל"ז) תוס' ד"ה האוכל מנחות מברך שהחיינו וכו' ע' צ"ק מנחות (ע"ה) דהוא באמת מחלוקת רש"י ותוס' שם אי בכה"ג מברך שהחיינו ע"ש:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה