חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן רט
מג"א סק"ה ד"ה אחרים וכו'. ואם ל"ה בדעתו לשתות וכו' הוא צריך לברך וכו' אבל האחרים שהי' לפניהם צ"ע וכו' ומיהו אפשר לומר כיון שבירך ברכה לבטלה אף הם לא יצאו וכו'. ע' שע"ת סוס"י תרצ"א חקר בזה ולא הביא מדברי המג"א האלו וע' ב"ח יו"ד סי' י"ט וע' בפמ"ג שם במש"ז סק"ג הביאו שכ' בתי' הב' בפשיטות דיצאו האחרים בכה"ג שהי' ברכתו לבטלה ע"ש. והנה המג"א כ' דכיון דמוציא אחרים גם הוא יצא וכו' ע"ש והיא קצת חידוש דהרי האחרים לא בירכו כלל רק הוא ברך להוציאם וא"כ באו רק מכחו ונעשים כ"כ חזק דאח"כ כשנצטרך דברכתו לא יהי' לבטלה ע"י האחרים והרי ברכתם ל"ה רק ע"י המברך וע' כה"ג מבע"ל בירושלמי פיאה פ"ח ה"ב דבר שראוי להציל ושכחו מה שיעשה שכחה נשמעינהו מן הדא וכו' וע' בפ"מ שם ותראה כה"ג והוי שם בעיא דלא אפשטא ע"ש וע"ע זבחים (מ"ת סוע"ב) אמר ראב"א וכו' ק"ו ומה חטאת הבאה מכח עולה מעכבת עולה שבאה חטאת מכחה א"ד שמעכבת וכו' כלום מצאנו טפל חמור מהעיקר וכו' ע"ש: