חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן קצא
טו"ז סק"א. אסור לעשות מלאכה וכו' אבל בודאי בכל המצות לא יעשה אותם ועוסק בד"א וכו'. ע' תר"י פ"ב דברכות במשנה דהאומנין קורין וכו' מבואר דבמצוה דרבנן מותר לעשות מלאכה ע"ש ותבין ונ"ל עוד דהא דאסור לעשות מלאכה עם הברכה זה רק עשיית דבר חול אבל עשיית מצוה מותר בעודו מברך וראי' לזה מירושלמי שהובא בתוס' סוכה (ל"ט א') בהא דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן דר"ה ס"ל דמברך עליהן בשעת עשייתן ע"ש והיכי משכח"ל בשעת עשייתן לברך והרי אסור לברך בשעת עשיה ובע"כ כיון דהעשי' הוא דבר מצוה מותר ואע"ג דלא קיי"ל כר"ה בהא דבשעת עשייתן מ"מ בהא לא פליגי אבל י"ל דמה"ט לא קיי"ל כר"ה ועוי"ל דהתם דהברכה קאי על אותה העשי' בעצמה ל"ש לומר דהוי ארעי משא"כ היכי דהעשי' של מצוה הוא ד"א ועדיין צ"ע: