חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן קעא
שלא לנהוג בזיון באוכלין וכו'. ע' רמ"א לקמן סי' תרכ"ט סעי' י"א מבואר דאם הוא מאכל רק לרפואה מותר לנהוג בו בזיון ע"ש וע' מנחות (פ"א א') וברש"י שם סוף ד"ה ומשני מבואר דאפי' לספק בל תשחית לאבד המאכל אסור לעבור אפי' עושה כדי לתקן הקרבן דאל"כ אזיל לאיבוד הקרבן מ"מ אסור לעבור על ספק בל תשחית ע"ש:
מג"א סק"א. מאכל אדם אין מאכילין אותו לבהמה פירש"י משום ביזוי אוכלין וכו'. ע' תוס' חולין (ט"ז ב') ד"ה כגון שכתבו דאע"ג דאם מוכן לבהמה הוי מוכן לאדם מ"מ אם עומד רק לאדם ל"ה עי"ז מוכן לבהמה וכו' ע"ש ובע"כ דהוי מה"ט דכיון דעומד רק לאדם אסור ליתנו לבהמה משום ביזוי אוכלין וש"מ מהתם דאפי' צריך עוד תיקון שיהי' מאכל אדם כמו התם דמיירי בדלועין דצריך בישול שיהי' ראוי למאכל אדם מ"מ אסור ליתנו לבהמה אפי' קודם התיקון ע"ש ותבין ומ"מ זה פשוט דהא דמאכל אדם אסור ליתנו לבהמה והוי משום ביזוי אוכלין וא"כ זה רק אם יש ליתן לבהמה ד"א שהיא מאכלה אבל אם בעת שצריך ליתן לבהמה אין לו ליתן ד"א רק מאכל אדם מותר ליתן לה וא"צ להמתין עד שיובא לו דבר המוכן לה דבכה"ג שאין לו מוכן מאכלה ל"ה ביזוי אוכלין למאכל אדם וע' כה"ג ש"ס תמורה (ז' א') דיקלא לאו זילא מלתא הוא בע"מ זילא מלתא הוא דשביק תמים ומקדיש בע"מ מחייב ע"ש וע' תוס' יבמות (ס"ו ב') ד"ה דמאכל אדם דתרומה אסור ליתנה לבהמה משום הפסד תרומה ע"ש וצ"ע דהרי גם חולין אסור וע' ירושלמי מע"ש פ"ב ה"א. דקדשים הראוים לאדם אין פודין אותם למאכל בהמה ע"ש: