אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן קסט

סימן קסח

סעיף א. ש"ע. ואסור ליתן לו פרוסת פת וכו'. ואפי' ע"י אחר ליתן לו אסור ול"א דהוי בכה"ג לפני דלפני ושרי כיון דהכל ע"י ישראל דל"ה לפני ולפני רק ע"י נכרי דלא מצווה על לפנ"ע משא"כ ע"י ישראל וע' תוס' ע"ז (ט"ו סוע"א) בזה ואפי' אם יש אחר שרוצה ליתן לו מ"מ ל"א דמי שנתן לו הפת כי קאי בתרי עברי דנהרא וע' מל"מ פ"ד ממלוה וע' תוס' חגיגה (י"ג א') ד"ה אין וע' רש"י ותוס' קידושין (נ"ו א') מוכח דפליגי בזה ע"ש:

מג"א סק"ו. ויש מקילין וכו' והב"ח כ' דדוקא בנט"י אסור וכו' אבל בברכה בשעה שנתנו א"ע וכו'. ע' שו"ת מהרי"א סי' קס"ה הקשה ע"ז מש"ס ע"ז (כ"ב א') דפריך אהא דלא ישכיר את שדהו לכותי משום דנקראת על שמו ופריך התם דתיפו"ל משום לפ"ע וכו' והרי התם משכיר לו השדה בחול ולשי' הב"ח ומג"א ליכא בכה"ג לפ"ע וי"ל לפמ"ש הש"ך חו"מ סי' של"ד סק"ב דבמשכיר לזמן הוי כל יומא ויומא שכירות חדש ע"ש א"כ התם גם במשכיר בחול מ"מ הוי בשבת שכירות חדש ול"ה שכירות בזמן ההיתר משא"כ בנ"ד שפיר כתבו הב"ח ומג"א וי"ל עוד דהתם בע"ז דשכר ממנו וא"ל רק ק"פ להכותי ואפי' אם נימא דק"פ כקה"ג מ"מ לא אלים הק"פ לבטל קה"ג דנשאר למשכיר וכמ"ש תוס' יבמות (ל"ו) וכיון דעדיין הוא של ישראל עובר על לפ"ע אבל הכא בנתן לו לענין הברכה ויצא לגמרי מרשות הנותן שפיר כ' המג"א דא"ע בכה"ג והנה כ"ז מיירי

בנותן לו דאסור אם אינו מברך ועובר על לפ"ע ואם רוצה ליטול מעצמו לאכול ולא יברך והרואה הי' יכול למנעו מזה ואינו עושה כן אם ג"כ עובר על לפ"ע או רק אם מאכילו בידים בלא ברכה ע' פמ"ג או"ח סי' תמ"ד שכ' דפליגי בזה הכ"מ והמל"מ בהל' כלאים ע"ש ובאמת כי הוא מחלוקת בש"ס מ"ק (ה' א') וע' רש"א ח"א שם מבאר דברי הש"ס דפליגי אמוראי בזה ע"ש וע' שו"ת מ"ח סי' מ"ו חקר בזה ולא הביא מכלום ע"ש וע' מנ"ח סי' רמ"ו ע"ש ולהנ"ל מיושב קו' ע"ש ותבין וע"ע ש"ס עירובין (ל"ב א') וי"ל דפליגי קצת בזה ר' ורשב"ג ע"ש:

מג"א סק"ז. שהוא כנמלך. ונ"ל דאי הי' דעתו בשעת ברכה ראשונה וכו'. והטו"ז סי' קע"ט חולק ע"ש וע' ירושלמי ברכות פ"ז ה"ג מבואר דאם הבעה"ב שהוא בעל הסעודה א"ל להשמש שיכוין בכוס הראשון מהני וא"צ לברך בכ"פ ע"ש:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה