חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן קלה
הל' קריאת התורה וכו' ע' רמ"א יו"ד סי' רל"ט סעי' ז' בשם ב"י ורשב"ץ דקה"ח בציבור ל"ה רק מדרבנן ומשו"ה חל נדר או שבועה עליו וצ"ע וע' רמ"א יו"ד סי' רי"ז סעי' מ"ח דקריאת התורה מקרי ג"כ תפלה ע"ש וא"כ נראה לכאורה דכל אלו המבוארים לעיל דפסולים להיות ש"ץ פסולים ג"כ מלהיות בעל קורא וצ"ע בזה:
סעיף ב. ש"ע. כהן קורא בתורה ראשון ואחריו לוי וכו' ע' בכורות (מ"ז סוע"א) מבואר דלוי' שנבעלה לנכרי מ"מ לא נתחללה מקדושתה ונותנין לה מעשר אבל כהנת שנבעלה מנכרי מתחללת מקדושתה ע"ש וא"כ נראה דבמה שמבואר לעיל סוס"י קכ"ח דהכהן נתחלל ע"י בתו בהמירה או זינתה מ"מ לוי אינו נתחלל וקורין לו לוי בביהכ"נ אבל פשוט דרק לקרות לו בשני אבל אם אין כהן בביהכ"נ אין יכולין לקרות לוי כזה במקום כהן דלא עדיפא מכהן גופי' וא"כ יהי' כתרתי דסתרי אבל זה ליתא דאם אין כהן הרי קורין גם לישראל במקומו וא"כ יכול גם הלוי לקרות דלא גרע מישראל והרי ישראל בוודאי לא נתחלל וז"פ:
מג"א ס"ק כ"ג אם חשוב. בהג"א בשם או"ז משמע דתרתי בעי' חולה ואדם חשוב וכו'. ע' שו"ת פאת השדה ח"ד סי' ט"ו כ' דחולה לענין דיכולין לטלטל ס"ת אליו תלוי אי הוא רגיל בבריאתו שלא לבטל מקריאת התורה בציבור וכן אדם חשוב הוי ג"כ כזה דנזהר בקה"ת בציבור ע"ש: