חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן קטז
סעיף א. ש"ע. אע"ג דהכתוב בלשון יחיד אין מכלין אותו לרבים ה"מ בזמן שמכוין לקרות אבל כשאומר אותו דרך תפלה ובקשה מותר וכו'. ע' ברכות (י"ז סוע"א) פיך ידבר חכמות וכו' וברש"י שם ד"ה פיך כ' בלשון ברכה הי' אומרים עכ"ל והדבר נפלא מאי בעי רש"י בזה. ויובן הדבר עפ"ז דהנה בקרא תהלים (מ"ט) מבואר פי ידבר חכמות ויקשה היאך שינו מלשון הקרא והרי הכתוב בלשון רבים אין מכנין אותו ליחיד וכן באופן אחר אסור לשנות מלישנא דקרא אבל לפמ"ש הש"ע כאן דרק במכוין לקרות אסור אבל דרך תפלה ובקשה מותר וזה שכ' רש"י שם בלשון ברכה הי' אומרים ולא נתכוונו לקריאה ומשו"ה מותר לשנות וא"ש וע' ש"ס שבועות (ל"ו סוע"א) ורש"י שם ד"ה כנה וכו' ע"ש: