אור ברסלב

חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר

סימן פב

סימן עט

מג"א סק"ב כ' דאם הצואה נקרשת שרי לקרות כנגדה אע"ג שאח"כ תחזור לקדמותה וכו'. נ"ל ראי' לזה מתוס' שבועות (כ"ג א') ד"ה גמר שכתבו דדם שנקרש מותר אפי' לאכילה ע"ש ואע"ג דבאמת בזה לאכילה לא ס"ל כן וע' הגהות הגרע"א שם אבל לענין צואה נוכל לומר דל"ה צואה לענין תפלה:

סעיף ב. בהג"ה וי"א דאינו אסור רק בטופח ע"מ להטפיח ויש לסמוך ע"ז וכו' הי' נראה לומר דכ"ז מיירי כשבא להתפלל אין שם יותר מ"ר רק טופח שלא ע"מ להטפיח ואז מותר כיון דאין כאן ע"מ להטפיח אבל אם הי' הרבה מר"ג והוא בא לנגבם בכה"ג צריך לנגב היטב שלא ישאר אפי' טופח שלא ע"מ להטפיח וכה"ג אמרי' בירושלמי פ"ג דפסחים לענין פחות מכזית דא"צ לבער ובכזית צריך לבער דבכזית צריך לבער הכל ע"ש וע' ב"ב צ"ד כשהוא מנפה מנפה את הכל וברשב"ם שם והוא כה"ג אבל י"ל דהכא במר"ג דהוי רק דרבנן א"ח וצ"ע:

תוכן העניינים

חידושי מהריו וידקר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה