חידושי מהריא על כתובות· רבי יהודה אסאד
דף יד:
יוחנן בן נורי דאמר כמאן אי כרבן גמליאל אפילו ברוב פסולין נמי מכשיר. ויש לדקדק מאי שנא דשבק למנקט בדבריו נמי לרבי אליעזר והוה ליה למיפר אי כרבן גמליאל ורבי אליעזר וכו' כדתנן במתני' בשם שניהם, ונ"ל דלכאורה תמוה הא גופא מאי טעמא מכשיר אפילו ברוב פסולים ופירש רש"י דאית ליה העמד אשה על חזקתה והרי קיי"ל רובה וחזקה רובה עדיף ואפילו רבן גמליאל דחייש למיעוט בעלמא מכל מקום לא סבירא ליה סמוך מיעוט לחזקה להקל באיסור כמ"ש תוס' לעיל י"ג ע"ב בד"ה מסייע לי' וכו' ונ"ל כיון דקיי"ל ביבמות פרק ד' כל היכא דאיהו מוזהר איהי מוזהרת גם באיסור כהונה ואיכא סברא באומרת ברי לכשר נבעלתי נאמנת על עצמה דתורה האמינתה נגד חזקה בנדה והה"ד נגד הרוב וכמ"ש הפני יהושע לקמן דף כ"ב בשם הרשב"א ומתוך שהיא נאמנת על עצמה נאמנת גם לאחרים וכמ"ש רמב"ן סברא זו ריש גיטין דחזקה דלא מכשלה את עצמה וכסברת הש"ס בגיטין נ"ד ע"ב מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן וכו' ואע"ג דטו"ז סי' קכ"ז ביו"ד העלה דנגד חזקה לא אמרינן סברא זו וכל שכן נגד רובא נראה לי כיון דאיכא חזקת הגוף וכשרות דאשה מהני סברא זו מתוך שנאמנת על עצמה וכו' בהדי חזקה נגד רוב פסולים דהוי ליה תרתי במקום חדא כנ"ל: אבל קשה לי במתניתין דפירש רש"י לעיל י"ג. משום חששא דפסולים לנתין וממזר שפוסלין אותה מכהונה וכדאמר רבי יהושע בהדיא אם כן רבי אליעזר דאמר נאמנת ולא מספקינן לה בנבעלה לפסול לה, והא רבי אליעזר לטעמיה ביבמות דף ס"א: סבירא ליה זונה כשמה ופירש רש"י לשון טועה שטועה מתחת בעלה דלרבי אליעזר אין זונה אלא אשת איש, אם כן אפילו אי מחזקינן לה דלפסול נבעלה כגון נתין וממזר או נכרי ועבד מכל מקום אינה זונה לכהן לרבי אליעזר לטעמיה ומאי נאמנת דקאמר וצ"ע לכאורה: ונ"ל פשוט נהי דאינה זונה לכהן מכל מקום אסורה מקרא אחרינא מכי תהיה לאיש זר וכו' זר אצלה מעיקרא וכן כי תהיה אלמנה וגרושה ביבמות ס"ח: ודף ס"ט. ולכן גם רבי אליעזר צריך לנאמנותה דלכשר נבעלה, אמנם איסור זה דנבעלה לפסול לה כיון דלאו זונה היא לא נתרבתה היא בכלל דא יקחו והיא אינה מוזהרת עליה וכמ"ש תוס' שלהי נדרים הכי בשם הר"א ממיץ, ואם כן רבי אליעזר עדיפא מדרבן גמליאל סבירא ליה דלרבן גמליאל יש לומר היינו טעמא דנאמנת משום מתוך שנאמנת בברי שלה על עצמה דחזקה שלא תכשיל את עצמה נאמנת גם עליו דרבן גמליאל סבירא ליה כהלכה דנבעלה לפסול לה בכלל זונה דקרא היא כחכמים ביבמות דף ס"א: הנ"ל אבל רבי אליעזר לטעמיה לית ליה הכי ומכל מקום סבירא ליה נאמנת אם כן היינו טעמא דשבק רבא למנקט בקושייתו גם לרבי אליעזר דלפמ"ש הא דרבן גמליאל מכשיר אפילו ברוב פסולים על כרחך היינו טעמא משום סברת מתוך שנאמנת על עצמה וכו' אבל לרבי אליעזר לטעמיה שאינה זונה ליכא איסור בדידה רק על הכהן האיסור באמת אינה נאמנת ברוב פסולים משום דרוב עדיף מחזקת אם כן רבי יוחנן בן נורי שפיר מצי סבירא ליה כרבי אליעזר ומכל מקום בעינן רוב כשרים, והא דלא משני באמת כן דכרבי אליעזר דמתניתין סבירא ליה משום דלא תקשה הלכתא אהלכתא דקיי"ל מעשה רב ובהא קיי"ל דלא כרבי אליעזר ביבמות ס"א הנ"ל:
ובזה ניחא לי לתרץ קושית תוס' לעיל דף י"ג: בד"ה מכשיר וכו' אסוגיא דקדושין ע"ד מאי קמ"ל אבא שאול הא גם רבן גמליאל הכי סבירא ליה כדמוכחא ברייתא. ונראה לי דיש לדקדק על שמואל לעיל י"ב וי"ג דאמר הלכה כרבן גמליאל מאי קמשמע לן פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים כיון דרבן גמליאל ורבי אליעזר פליגי על רבי יהושע אין דבריו של אחד במקום שנים, ועוד מאי שנא הלכה כרבן גמליאל דנקט ושבק לדרבי אליעזר הוי ליה למימר הלכה כרבן גמליאל ורבי אליעזר, ולפמ"ש אתי שפיר דמדקאמר לעיל י"ד. שמואל לרב יהודה הלכה כרבן גמליאל ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרים על כרחך הלכה כרבן גמליאל בדיעבד אפילו ברוב פסולים קאמר לכן דוקא כרבן גמליאל לבד קאמר דאילו רבי אליעזר לא סבירא ליה בהא כרבן גמליאל ברוב פסולים, אם כן הא ודאי טובא קמשמע לן שמואל דברוב פסולים הוי ליה רבי אליעזר ורבי יהושע שנים לגבי רבן גמליאל והוה אמינא הלכה כרבים בהא קמשמע לן הלכה כרבן גמליאל, ואם כן אבא שאול נמי הא קמשמע לן כרבן גמליאל אפילו ברוב פסולים ולא כרבי אליעזר ורבי יהושע ומתניתן הכא לא תנן ליה וכן אמר אבא שאול כיון דמתניתן רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת קתני ולצדדים קתני דרבן גמליאל אפילו ברוב פסולים ולרבי אליעזר לטעמיה דוקא ברוב כשרים אם כן לא מצי תני וכן אמר אתי שפיר ודוק:
אבל קשה לי רבא דפריך הכא לרב נחמן הכי אי כרבן גמליאל אפילו ברוב פסולים נמי מכשיר כיון דסבירא ליה לרבן גמליאל כן לדידיה אם כן רבא לטעמיה למה הוצרך בקדושין ע"ד לומר הלכה כאבא שאול דקמ"ל אפילו ברוב פסולים הא לא קמ"ל מידי לדידיה והוי ליה טפי הלכה כרבן גמליאל, ונראה לי לפמ"ש בתשובת מור"ם איסרלש סימן כ"ד כ"ה לפרש דאבא שאול קמ"ל אפילו להכשיר בתה דלית ליה חזקות כשרות ואפילו ברוב פסולים נמי והיינו אבא שאול קרא שתוקי בדוקי וכו' אולד קאי אבל מתני' רבי יוחנן בן נורי הכא קאי ב"ה תנשא לכהונה בהא פשיטא ליה לרבא דרבן גמליאל אפילו ברוב פסולים נמי מכשיר ושפיר קאמר הלכה כאבא שאול דאפילו בתה וברוב פסולים נמי וכהאי גוונא כתב מהר"ם שיף לעיל:
אי כרבי יהושע אפילו ברוב כשרים נמי פוסל. והקשה בספר האהל עולם לפמ"ש מהרש"א לקמן הא דלא פריך הש"ס לרבי יהושע מברייתא דט' חניות דיש לומר טעמיה דרבי יהושע דלמא אזלה איהי גבייהו והוי ליה קבוע אם כן מאי פריך רבא הכא ממתני' הא מתניתן ירדה למלאות מים קתני ולא אזלה היא לגבייהו לכן גם לרבי יהושע מהני רוב ע"ש, ולענ"ד אדרבה כיון שלא הוזכר במשנה הבועל אלא ונאנסה קתני משמע דהיא אזלה לגבייהו אלא בלא כונה שכונתה היתה לירד למלאות מים ובדרך הלוכה פגעה באחד בביתו ונאנסה שם והוי ליה קבוע ופריך שפיר הא רבי יהושע פוסל בכהאי גוונא כנ"ל:
ובזה מובן לשון רש"י במתניתן שפירוש אם רוב העיר כשרין להשיא וכו' שאין רוב העיר מן הפוסלין אשה לכהונה ותמוה טובא מלבד דשפת יתר הוא כיון דרוב כשרים ודאי אין רוב פסולין, עוד זאת שפי' זה סותר לשנא דמתניתין דהא איכא בין רוב כשרים ובין רוב פסולים מחצה על מחצה ומתני' אם רוב כשרים נקט מוכח דמחצה על מחצה לא מהני ורש"י פירוש אם אין רוב פסולים וכו' מוכח דמחצה על מחצה נמי מהני וצ"ע:
ונ"ל ברור דהא קשיא ליה לרש"י קושית הספק הנ"ל, וגם מתניתן גופא קשיא לי איך קתני' אם רוב כשרים והא משמע דאזלא היא גבייהו ונאנסה מדלא הוזכר הבועל כלל דהוי ליה ובעלה אחד או ואנסה אחד, ועל כל פנים ספק היא דלמא אזלה היא לגביה והוי ליה קבוע וכמחצה על מחצה דמי לכן פרש"י באמת מתניתן הכי פירושו אם רוב העיר כשרין וכו' ר"ל לשלול רק שאין רוב העיר מן הפוסלין אלא דמחצה על מחצה נמי מהני כנ"ל: אבל קשה לי אם כן בהיפוך מאי פריך רבא אי רבן גמליאל אפילו ברוב פסולים נמי מכשיר דלמא היינו טעמא דרבן גמליאל מודה הוא רובא וחזקה רובא עדיף אלא משום דלמא אזלה היא לגביה והוי ליה קבוע וכמחצה על מחצה דמי להקל לכן מכשיר ברוב פסולים אבל לא ברוב פסולים ממש ואם כן היינו נמי כמשנתינו לפמ"ש רש"י, ונראה לי הא רבי יהושע בן לוי מוכח לה לעיל י"ג: מברייתא דר' יהושע מייתי ראיה משבויה על כרחך מאן דמכשיר אפילו ברוב פסולים נמי על כרחך ברוב פסולים ממש נמי דהא בשבויה כל פסולים אצלה וכמ"ש תוס' לעיל ד"ה מסייע ליה וכו' ולית ליה קבוע התם והיינו טעמא דרבן גמליאל משום דאלים ליה ברי ופריך שפיר, ובהא ניחא לי אחריתי דק"ל דתוס' הניחו בתימה לקמן ט"ו, לר"ש קבוע מנא ליה, והר"ן בחידושיו ה' שיטות מס' סנהדרין תירץ באמת ר"ש לית ליה דין קבוע, ואם כן מאי פריך רבי יוחנן בן נורי כמאן דלמא לעולם כרבן גמליאל סבירא ליה אלא טעמא דרבן גמליאל הוא אע"ג דרובא עדיף מחזקה משום דלמא אזלה היא לגביה והו"ל קבוע אם כן יש לומר רבי יוחנן בן נורי לית ליה קבוע אלא כר"ש סבירא ליה, אמנם לפמ"ש אתי שפיר דמברייתא דשבויה לעיל י"ג מוכח ברוב פסולים ממש נמי: