חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי כתובות
פרק ג · הלכה ז
בקרבן העדה ד"ה ומשני בבושת ופגם כו' קנס חייב שאינה יכולה למחול. לולא דבריהם הייתי אומר דמה"ט אין הקנס נמחל משום דע"ז גופא חייביה תורה קנס על שפיתה אותה וידבר על לבה עד שנתרצית למחול על בושתה ופגמה וע"ז הפיתוי משלם הקנס עיין רמב"ן פ' משפטים אך כ"ז כשאין בעילת איסור אך איסור ממזרת או עריות א"כ דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין ומה"ת חייב ליתן לה קנס ובזה יש להשוות הירושלמי עם הבבלי: