חידושי חתם סופר על נדה· רבי משה סופר
דף לב.
ר"מ היא משמע בתוס' דלר"מ לא סגי בטימוע אם לא בצירוף חשש מיעוטא דמיעוטא וטעמא נ"ל משום דלר"מ דחייש למיעוטא הוה הכותים לעולם כנכרים ולא שייך בהו טימוע כ"כ עי' חולין וי"ו ע"א:
קודם לאמה מ"ש תוס' דלמא משום שנגעה באמה. פי' וקמ"ל ר' יוסי דסיכה כשתיה וק"ל דלא כמהר"ם לובלין ומ"ש תוס' עוד דלאו דוקא כהן קטן ה"ה גדול פי' דסד"א כיון שנזקק לטבילה לא נטהרנה כיון שנשאר עליו עכ"פ טומאת מת ע"ש בבכורות וק"ל: