חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף קנ:
מותר אדם לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר. פי' ואפילו נמי א"ל ולך עמי שרי דכיון שאם יש שם הולך רשאי באמירתו ובחשיכתו ואקשינן מדתנן אין מחשכין על התחום דאם איתא דבאמירה רשאי להחשיך נמי רשאי וכדתנן כלל אמר אבא שאול כל שאני זכאי באמירתו רשאי אני להחשיך עליו:
בשלמא אחר דומיא דכלה משכחת לה למיגז ליה אסא. כתבו בתוספות דמהא שמעינן דאפילו במידי דאיכא איסורא דאורייתא דומיא דמיגז אסא לאחר דווקא להחשיך על התחום הוא דאסור משום דמוכחא מילתא אבל לחוך התחום דלא מינכרא מילתא כגון הולך לגינתו שבתוך התחום להחשיך ולהביא פירות מותר. וא"ת והא אמרינן בעירובין לא יטייל אדם בתוך שדהו לראות מה היא צריכה וכן לא יטייל אדם לפתח מדינה כדי ליכנס למרחץ מיד אלמא אפילו תוך התחום נמי אסור. י"ל התם הוא שמהלך בתוך שדהו שהיא צריכה לניר ולעיבוד ומינכרא מילתא וכן נמי מטייל על פתח מדינה שהמרחץ שם מינכרא מילתא ואיכא חששא:
אמרינן המבדיל בין קדש לחול ועבדינן צרכין. כתב רש"י ז"ל להיכירא בעלמא ללוות המלך ועבדינן צרכין ואח"כ אנו מבדילין על הכוס נראה מדברי ז"ל שהוא מפרשה בלא כוס כלל שאינו אומר אלא המבדיל בין קדש לחול ומיד מותר לעשות צרכיו כתב הרשב"א ובלבד שיבדיל בתפלה ואיני רואה הכרח בזה. אבל מדברי הריא"ף ז"ל בפרק ערבי פסחים נראה שהוא מפרש הא דאמרינן הכא בשם ובכוס שהוא ז"ל כתב שם דרב אשי ורב כהנא דהכא אית להו שאינו צריך לומר אלא הבדלה כהבדלתו של רבי יהודה הנשיא אלא שאפשר לפרש דבריו שם בענין אחר שיהו מוסכמים לדברי רש"י ז"ל ואין לי להאריך. וגם הרשב"א ז"ל כתב שדברי רש"י ז"ל עיקר: