אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף קמא:

דף קמא.

לא שנו אלא שיעור לצחצחו אבל שיעור לעבדו אסור הרי"ף זכרונו לברכה פסקה בהלכות הר"ז הלוי ז"ל כתב ולא קי"ל הכי אלא אפילו שיעור לעבדו מותר ורב חסדא הכא בשיטתיה דרב אמרה דאמר בפרק כירה גבי המיחם שפינהו לא שנו אלא שיעור להכשיר אבל שיעור לצרף אסור ושמואל אמר אפילו שיעור נצרף נמי מותר אוקימנא דשמואל כר' שמעון סבירא ליה ומדקיימא לן הלכה ליתא אלא לדרבנן ולא לדרב חסדא דס"ל בדבר שאין מתכוין כדר' יהודה ורב חסדא היינו טעמא ע"כ. והראב"ד ז"ל קיים דברי הריא"ף ז"ל וכלשון הזה כתב מה לו ולמחלוקת דבסך את גופו כשיעור לעבד את הקרטלא ומתעגל עליה הלא הוא מעבד ומה לי מעבד ביד ומה לי מעבד בגופו ואין זה כדבר שאינו מתכוין אלא בעושה הוא בידים אבל שיעור לצחצחו אינו נראה אלא במצחצח את גופו:

ואם חלצה חליצתה כשרה. ומיהו דווקא כשאינו מרופט ברובו שאם היה כן חליצת' פסולה והראייה מדאמרינן בריש פרק מצית חליצה דאין חולצין במנעל מ"ט גזירה משום מנעל מרופט ואם איתא דבכל מנעל מרופט חליצתה כשרה היכי גזרינן ביה אלא ודאי כדאמרן:

פרק כא נוטל

רבא כר' נתן סבירא ליה דאמר חי נושא את עצמו. וא"ת דהא רבא גופיה אמר לעיל בפרק המצניע דבאדם אפי' רבנן מודו ליה לר' נתן דחי נושא את עצמו ולא נחלקו אלא בבהמה חיה ועוף וכיון שכן למאי אצטרכינן למימר רבא כר' נתן סבירא ליה וי"ל דהכא על כרחין בתינוק קטן עסקינן שאין דרך לתלות כיס אלא בצואר תינוקות קטנים וכיון דקטן הוא כולי האי משרבט נפשיה כבהמה ושייך בפלוגתא דרבנן ורבי נתן ואכתי איכא למידק דבפרק מפנין משמע דאפילו בקטן מודו רבנן מדאמרינן התם אשה מדדה את בנה ברשות הרבים ולא גזרינן דילמא אתייה לאתוייה משום דאדם נושא את עצמו ולא פליגי רבנן התם אלא אפילו בקטן נמי מודו י"ל דהתם בתינוק שנוטל רגלו א' ומניח אחד דכיון שהוא מכיר בהליך לאו משרבט נפשיה כבהמה שייך בפלוגתא דר' נתן ורבנן ומיהו בקטן שבקטנים שאינו מכיר בהלוך כלל אפילו ר' נתן מודה דככפות דמי כמו שכתבתי בריש פרק ר' אליעזר דמילה ומודה ר' נתן בכפות כדאיתא בפרק המצניע:

ונמצינו למדין שלש מידות בקטן שבקטנים שאינו מכיר בהילוך כלל כבן שמנה וכיוצא בו אפילו רבי נתן מודה דככפות דמי ותינוק שנוטל רגלו אחד ומניח אחד אפי' רבנן מודו דנושא את עצמו. ופלוגתייהו בקטן שמכיר בהילוך מיהו אינו אלא גורר דמשרבט נפשיה כבהמה דבכי האי גוונא לר' נתן נושא את עצמו ורבנן פליגי עליה:

כיס לגבי תינוק לא מבטל ליה. פי' לפי שאינו צריך לתשמישו של תינוק כמטה לגבי חי אבל לא מצינו למימר דמשום חשיבותיה דכיס קאמר דלא מבטל ליה דא"כ מאי קא פריך מנוטל אדם את בנו והאבן בידו לישני ליה אבן לא חשיבא כיס חשיבא אלא ודאי כדאמרן:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה