אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף קכד:

דף קכד.

ב"ש אומרים אין מוציאין את הקטן ולא את הס"ת אכתבנה במקומה במסכת ביצה בס"ד בהא לימא רבי אליעזר אף של תמרה נראה מדברי בעל הלכות ז"ל שהוא גורס הוא דאמר כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר:

ולפי גרסא זו ק"ל דאף של תמרה שרי לפי שאף הן מלאכתן להיתר דכיון דקי"ל כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר מכבדין את הבית דלאו פסיק רישיה ולא ימות דזמנין דלאו משוי גומות וכן דעת הרב אלפסי ז"ל שהוא סובר דהא דאמרינן בפרק המצניע וקי"ל כר"ש שרי אפי' לכתחילה לא על הריבוץ בלבד נאמר אלא על הכבוד וכן דעם ר"ח ז"ל. והקשו לפני הריא"ף ז"ל מזו שאמרו בפ"ב די"ט אף הוא אמר שלשה דברים להקל מכבדין בין המטות וחכמים אוסרין ומשמע דקי"ל כרבנן והוא ז"ל השיב דהאי וחכמים אוסרים מאן חכמים רבי יהודה היא אבל לדידן דקי"ל כר"ש שרי אלו דבריו ז"ל:

ואל תתמה היאך שנו רבי יהודה בלשון חכמים כיון שאין הלכה כמותו שאף בקירוד וקרצוף שנו באותה משנה רבי יהודה בלשון חכמים כדמוכחא סוגייא דהתם. אבל רש"י ז"ל דבכל כבוד מודה רבי שמעון דאסיר דפסיק רישיה ולא ימות הוא וכן דעת הר"ז הלוי ז"ל והביא ראיה מדתנן בריש פרק מפנין אבל לא את האוצר ומפרשים בגמרא מאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כולו ואיכא פי' במקצת נוסחי וכן בהלכות דילמא אתי לאשוויי גומות ומתני' דהתם ר' שמעון היא אלמא אפילו ר"ש מודה דאסור משום דפסיק רישי' ולא ימות הוה ולאו ראי' היא דהתם לאו במכב' עסיקי' אלא בגומר אותו בלא כבוד ואפי' הכי אסור שמא יראה שם גומות וישוה אות' ביד שכן דרך מכבדי אוצר למלאותן מפני האורחי' וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ' כ"ו מהלכות שבת שמכבדו' של תמר' מותר לטלטל' בשבת מפני שמותר לכבד את הבית. אבל הראב"ד ז"ל כתב דדוקא בשכבד את הבית מערב שבת הא לאו הכי אסור דודאי אתי לאשווי גומות וכתבו ג"כ דדוק' בדליכ' קלפי רמונים וכיוצא בהן שאין ראויין לטלטל אלו דבריו ז"ל ולא נר' כן דעת הראשונים שהתירו סתם שאף בשיש בבית עפר או קלפי רמונים ראויין לטלטל נראה שהתירו. ומסתברא דמשום גרף של רעי נגעו בה:

חרס קטנה מותר לטלטלה בחצר. פי' משום דשייכי בה כלים וחזיא לכסויי בה מנא. וא"ת וכי עדיפא חרס קטנה מכסויי כלים שיש להן בית אחיזה דלא שרי לטלטולינהו אלא א"כ יש תורת כלי עליהן כדאיתא בסוף פירקין. י"ל אין הכי נמי והיינו טעמא דהאי חרס קטנה כיון דמעיקרא היתה כלי גמור אע"ג דהשתא שבר כלי כל שהוא ראויה למלאכה עדיין ותורת כלי שהיה בה עליה מה שאין כן בכסויי הכלים שמעולם לא היו כלים גמורים ומ"ה בעי' שיהא תורת כלי עליהן:

אמר רבינא כמאן מטלטלין האידנא כסוי דפטרי כו' לענין הלכה פסק הרב אלפסי ז"ל שמטלטלין אותן אעפ"י שאין להם בית אחיזה. והר"ז הלוי ז"ל הקשה עליו שהוא ז"ל פסק בסוף פירקין כת"ק דמתני' דאסר אפילו בכסוי כלים דחברינהו בארעא כל שאין להם בית אחיזה ואמאי והא שרי' בכסויי דתנורי דמשרי להו רבינא שהוא בתרא ואפשר שהריא"ף ז"ל מפרש חברינהו בארעא כגון חביות הקבורות בקרקע לגמרי ורבנן אסרי מפני שאין נראות והרי הן ככסוי הקרקעות אבל בכסוי הכלים המגולים אעפ"י שמחובר לקרקע לא פליגי רבנן עליה דמתני' וכן כתב הרמב"ן ז"ל בפ' כ"ה מהל' שבת:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה