חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף קיט:
נר שע"ג הטבלא מנער את הטבלא והיא נופלת פי' דוקא בנר של חלב ושל שעוה דאלו בנר של שמן כיון שא"א שלא ישפך מן השמן וקיימא לן דמסתפק ממנו חייב משום מכבה פסיקי הוי ואסיר דאי אפשר בלא כבוי:
והא איפכא שמעינן להו פי' עיקר קושיין מדרבנן קא רמי דבמתניתין סבירא להו גורם כבוי מותר והוא משמע דסברי אסור אבל ר' יוסי בין במתני' בין בברייתא משמע דסבירא להו דגורם כבוי אסור ומיהו דידיה אדידיה נמי לא אתי שפיר דבמתני' מחמיר טפי מדרבנן ובברייתא מיקל טפי:
אלא לעולם לא תיפוך וברייתא כולה ר' יוסי היא וחסורי מחסרא והכי קתני כו'. וא"ת ולמה לן לחסורה נימא איפוך ברייתא ורבנן לדבריו דר"י קאמרי ליה דלדידהו אפילו דרכן להשתכר נמי שרי י"ל דלא מצינן למימר הכי דאי ריש ר"י אמאי לא שרי' אלא בכלי מתכות הא במתניתין מוכחא להדיא דאפילו בכלי חרס שרי מדקתני ר"י אוסר בחדשים אלמא בישנים שרי:
חציצה תיפוק ליה משום דיו. פי' לדידך דסבירא לך דגמי כי מיהדק הוי חציצה תיקשי לך אמאי לא הוי חציצה משום דיו אלא מאי אית לך למימר דדיו היינו טעמא דלא הוי חציצה משום דכוי מיעוטו שאינו מקפיד נמי כי מיהדק לא חייץ משום האי טעמא גופה ומשני בלחה כלומר דדיו לא חייץ משום דמיירי בלח הלכך הדרא קושיא דגמי לדוכתא: